הפרנסה תקועה? שני הדברים שאתה עושה במקביל — ואיך מושכים שפע מהכיוון ההפוך

כמעט אין אדם שלא רוצה למשוך שפע, וכמעט כולם מתמודדים עם פרנסה בקושי גדול. אז בשידור הזה ירדנו לשורש, ואני רוצה לקחת אותך לשם צעד אחר צעד, כי זה לא מה שאתה חושב.

המוח שלך הוא השתקפות של מה שאתה כבר יודע, ולכל דבר בחיים יש לך תכנות, כולל לכסף. ואיך נוצרת אמונה? מחוויות העבר, ומשם בלבד. אין אמונה שנולדה יש מאין.

ועד גיל שבע ילד הוא מכשיר הקלטה. גלי המוח שלו איטיים, והוא קולט כל מה שנאמר סביבו כעובדה מוגמרת, בלי שום סינון. הוא לא בוחר במה להאמין, הוא פשוט מקליט את מה שהיה בבית.

ואם הוא שמע שכסף הוא שורש כל רע, שצריך לעבוד קשה מאוד בשביל כסף, ושרק סוג מסוים של אנשים מתעשר, זה הפך לבסיס של תת המודע שלו. והוא ימצא את עצמו כל החיים עובד קשה ונלחם, בלי להבין למה.

וככל שהרגש באותה סיטואציה היה חזק יותר, כך צילום המסך נטמע עמוק יותר. וכל הבסיס הרגשי שרובנו חיים עליו הוא בסיס של חוסר, ומשם כל השאר.

ומכאן הדבר הראשון שתוקע אותך, והוא פירוד. אני כאן עם הבעיה, והפתרון נמצא שם, רחוק ממני במקום או בזמן. משכנתא לשלושים שנה. רכב שאין לי. חמישים אלף בחודש שאני צריך קודם לעבוד בשבילם.

כי מהעולם הגשמי למדנו שכדי להשיג משהו צריך לקום וללכת לדלת, כלומר זמן ומאמץ. ואז אנחנו מחכים שמשהו חיצוני יסיר מאיתנו את תחושת החוסר, ובינתיים מרגישים אותה בכל יום מחדש.

אדם שמרגיש חוסר כלכלי מחכה לעושר כדי להרגיש שפע. מי שמרגיש לוזר מחכה להצלחה כדי להרגיש מוצלח. וחולה מחכה לרפואה כדי להודות. זה סיבה ותוצאה, וכל העולם חי ככה.

ואין בזה שום פסול, אבל יש דרך שנייה שהיא מהירה ויעילה הרבה יותר: לחיות את אותו חוק של סיבה ותוצאה מהכיוון ההפוך. מי שמתחיל להכיר תודה עוד לפני שנרפא, הרפואה שלו מתחילה באותו רגע.

ומי שמרשה לעצמו להרגיש בעל שפע ולהתנהג כמו אדם מוצלח, מתחיל ליצור את זה בפועל. כי העולם הוא רוחני ועליו התלבשות גשמית, ולכן קודם יוצרים בפנים ורק אז זה מתגשם בחוץ.

ותשאל את עצמך כמה מהיום שלך אתה ממוקד בעולם התלת ממדי, וכמה ברוחני שמניע אותו. כי רובנו משאירים את הקדוש ברוך הוא בבית הכנסת בבוקר, ויוצאים לעולם כאילו הוא לא קשור לשום דבר.

והדבר השני שתוקע אותך הוא חרדה. במצב של לחץ ומתח המוח לא יוצר, הוא פשוט יורה אותות לכל עבר בלי שום סדר, ואין שם שום חיבור. וזה בדיוק הרגע שאתה מרגיש שאתה לא מסוגל לחשוב.

והצעד הראשון הוא להוריד את קצב גלי המוח מהאובר פוקוס על הבעיה, להתנתק ממנה לרגע, ולתת למוח להסתנכרן מחדש. ורק אחר כך לייצר כוונה ברורה, כי ככל שהכוונה ברורה יותר, האות שהמוח משדר אחיד וחזק יותר.

אבל המוח לבדו לא מספיק. הלב הוא מרכז האנרגיה, הוא השדה המגנטי שמושך. ולכן חייבים לערבב בפנים את הרגש של איך זה מרגיש כשזה כבר אצלי, ולא רק לחשוב על זה במילים.

ועל זה נאמר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", כי הרגש הוא זה שבסוף מושך את המציאות. ומי שחי שנים בתוך חוסר מרגיש לא שווה, חסר סבלנות ומפוחד, ומושך בדיוק עוד מזה.

אז שני הדברים שאתה עושה במקביל ותוקעים לך את הפרנסה הם אלה: אתה פועל רק בגשמי ומתוך תחושת חוסר, ובמקביל אתה מחכה שמשהו מבחוץ יבוא ויסיר לך את החוסר הזה.

והפתרון הוא שליטה במחשבות וברגשות, ולמשוך את החוויה של המצב הרצוי עוד לפני שהוא קרה בפועל. והצעד המעשי מהשידור: לכתוב על דף איך מרגיש האדם שכבר יש לו, ולהתאמן להרגיש את זה כל יום.

ושני משפטים אחרונים לקחת. הראשון, מה שחסר למי שתקוע הוא ידע בלבד, כי לידו עומד מישהו שלא תקוע. והשני, לכסף יש ערך רק כשהוא בתנועה, ואת זה שווה לזכור לפני שאתה סוגר אותו במגירה.