"כה אמר ה" - סודות השפע הגדולים ע"פ הקבלה

בשידור הזה עשיתי משהו שלא עשיתי קודם: לקחתי את כל מה שאני אומר תמיד על עבודה, מלאכה, פרנסה וזוגיות, והבאתי את זה דרך הקבלה. וזה פותח את הדברים בזווית אחרת לגמרי.

והעיקרון הראשון הוא זה: לא מודדים אדם לפי מה שהשיג, אלא לפי מה שהיה צריך לעבור כדי להשיג אותו. רוב האנשים רואים את הכסף, הרכב והבית של השני, ורוצים בדיוק את זה בלי לעבור את הדרך אליו.

ודרך החיים שלך היא זאת שמייצרת את התוצאה. אם רוב החיים שלך הם בעיות, אתה עושה משהו לא נכון. אחי אמר לי פעם משפט שנצרב אצלי: אם משהו לא הולך לך, אתה כנראה עושה משהו לא נכון.

והצעד הראשון הוא פשוט להודות בזה. ומה שחסר לאדם תקוע הוא תמיד דבר אחד בלבד, והוא ידע. לא מזל, לא קשרים ולא הזדמנות, ידע.

וסיפרתי על טייס שגדל חרדי, יצא לעולם, הרוויח מיליונים וטייל בכל העולם. ואז חזר. ולמה חזר? כי אמר את המשפט שאני שומע כמעט מכל מיליונר שמדבר איתי: יש לי הכול ואין לי כלום.

ורבי נחמן אומר את זה בשורה אחת: כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים. וכתוב "וְהָיָה אִם לֹא יַאֲמִינוּ לָךְ לְקֹל הָאֹת הָרִאשׁוֹן וְהֶאֱמִינוּ לְקֹל הָאֹת הָאַחֲרוֹן".

אז למה לחכות למכת בכורות? אפשר ללמוד מאחרים לפני שהמכה מגיעה אליך. וזה בעצם כל מה שאני מנסה לעשות כאן.

ומכאן לקבלה. עבודה היא מלשון עבד והיא מכוונת לתמורה, ולכן ברגע שמפסיקים לשלם, מפסיקים לעבוד. מלאכה היא מלשון מלך ומלשון מלאך, ומלאך הוא יצור רוחני שנברא לשליחות ספציפית אחת.

רפאל נברא לרפא, מיכאל נברא למלחמה. וגם כל אדם נברא לשליחות ספציפית משלו. וההבדל היחיד בינך לבין המלאך הוא זכות הבחירה: אתה יכול להגיד היום אני לא עושה את השליחות, אני הולך לעשות כסף.

ותחשוב על מעסיק שקנה משאית ושכר נהג. הוא חייב לתת לו דלק כל עוד הוא רוצה שיעבוד. והקדוש ברוך הוא הוא המעסיק, וכל הכוחות שלנו באים ממנו. אבל מי שעוזב את השליחות כדי לרדוף אחרי כסף שומע ממנו: תסתדר.

וזה בדיוק מה שקרה עם המן. מי שבטח, המן ירד לו לפתח האוהל. מי שלא בטח, יצא לחפש אותו רחוק. והפרנסה שלנו מגיעה מעצם היותנו כאן בשביל התכלית, לא מהבוס ולא מהבנק.

וכל עוד אנחנו נשארים בעבדות במקום לממש את מי שאנחנו, אנחנו תוקעים את השפע בידיים שלנו. לא מישהו אחר עושה את זה לנו.

ואז דיברתי על המילה "כֹּה". "כֹּה אָמַר ה'", "כֹּה תְבָרֲכוּ". ובקבלה כ"ה היא ספירת המלכות, שהיא הכלי, זאת שמקבלת ומוציאה, ונקודת הגשר בין האינסוף לבין הבריאה.

הכ"ף היא ככף יד שמקבלת, והה"א היא פתיחת ערוץ הגילוי. וזאת הנקודה שדרכה יורד כל השפע, ותמיד לפי מה שאנחנו מסוגלים להכיל. לא לפי מה שאנחנו רוצים.

ומי עשיר? השמח בחלקו, כלומר מי שאין לו תחושת חוסר. ועני יכול להיות גם מיליונר שרודף כל היום להביא עוד, כי החוסר שלו לא נמצא בחשבון הבנק אלא בתוכו.

ודיברנו על עוד כמה דברים. שאזור הנוחות הוא הקבר הגדול ביותר, ושמשכורת טובה היא כלא מזהב, וגם היא מצרים. ושהמצפון הוא מצפן שרוב האנשים פשוט משתיקים.

ושכולנו נולדנו עצמאים, וגם שכיר יכול לעבוד איתך ולא אצלך, וזה הבדל שנמצא כולו בראש. ושאם היית מת היום, איזה חלום היה מת איתך? "פְּרוּ וּרְבוּ" הוא הציווי לשכפל את המתנה שקיבלת.

והבעל שם טוב אומר דבר מעשי: מי שרוצה לעבור מעניות לעושר, שיעיף מהבית כל כלי שאין בו שימוש. כי החזקה בדברים שבורים היא תודעת חוסר, והיא משדרת החוצה בדיוק את זה.

ומה שמפיל אותנו הוא אף פעם לא המכה עצמה, אלא זה שלא היינו מוכנים אליה. על כולם יורד אותו גשם בדיוק, והשאלה היחידה היא איזו מטרייה אתה מחזיק ביד.