יעקב אמר "רדו" למצרים ולא "לכו" — וזה יסביר לך למה אתה תקוע

"וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת". "נחיה ולא נמות": מצרים זה רק לחיות. לשרוד. לא שפע גדול, רק הישרדות. בהתחלה כולנו רואים את מצרים כמקום טוב, מקום שאולי יכול לפתור לנו את הבעיות שיש לנו בחיים. מקום שאנחנו "חייבים" כדי לשרוד, המקום שיעזור לנו להתקיים ויפתור לנו את הבעיה.

שימו לב למילה. כשאני אומר למישהו "רד", מן הסתם אני מתכוון שהוא גם יעלה אחר כך, ולא יישאר שם באופן קבוע. כי אם לא, למה אני אומר לו "רד"? אני צריך להגיד לו "לך". כשיעקב אמר לילדים שלו "רדו שמה ושברו לנו משם", הוא לא התכוון שתשתקעו שם. תעשו את מה שאתם צריכים לעשות שם, באזור הנוחות, כדי לעלות משם חזרה כמה שיותר מהר. אבל רוב האנשים יורדים לאזור הנוחות, ונתקעים שם.