הילד ספר מטבעות והמנהלת התעצבנה. ואז היא ראתה מה הוא השאיר

ילד בן 8 נכנס ללובי של מלון והתיישב ליד השולחן. במקרה עברה שם מנהלת הלובי, ראתה אותו מרחוק, ניגשה אליו והגישה לו כוס מים. הילד הסתכל על המנהלת ושאל: "כמה עולה כוס גלידה?".

הילד הקטן הוציא קצת מטבעות מהכיס והתחיל לספור. 20 שניות אחרי זה הילד שאל: "יש גלידה יותר זולה?". "יש" – ענתה המנהלת בקצת כעס וחוסר סבלנות. הילד התחיל שוב לספור את המטבעות ואמר: "אני אקח את הגלידה הזולה".

המנהלת ניגשה לבר בעצבים, לקחה את הגלידה והגישה אותה לילד בזלזול. הילד החמוד סיים את הגלידה, השאיר את הכסף על השולחן ויצא. אחרי כמה דקות המנהלת חזרה, ראתה את הכסף מונח על השולחן – והתחילה לבכות.

ניגשה אליה אחת העובדות שראתה אותה ושאלה: "מה קרה?". ענתה המנהלת: היה פה ילד קטן אחד שהגשתי לו כוס מים, והוא ביקש ממני גלידה. אחרי שאמרתי לו שהגלידה עולה 15 שקלים, הוא התחיל לספור את המטבעות שהיו לו – ואני איבדתי סבלנות. אחרי כמה שניות הוא שאל אותי אם יש גלידה יותר זולה, ולי כבר לא היה כוח להתעסק עם גלידות זולות, כי בראש שלי יש לי "דברים הרבה יותר חשובים לעשות" מאשר ילד עם גלידה "יותר זולה" שעולה 12 שקלים.

אחרי שהילד סיים את הגלידה, הוא השאיר לי את הכסף על השולחן, והכסף היה מסודר בשתי ערימות: ערימה אחת – 12 שקלים לגלידה הזולה, ובערימה השנייה הוא השאיר לי 3 שקלים טיפ.

"כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לָעֵינַיִם וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב".

חברים, בסוף מה שבאמת חשוב בחיים זו הכוונה שלנו, ולא מה שאנשים רואים. כי לא משנה מה נעשה – אנשים תמיד יראו את מה שהם רוצים לראות, ולא את מה שבאמת קיים. אז אל תמהרו לשפוט אנשים, וכדאי תמיד לדון לכף זכות. בסוף זה תמיד משתלם.

1. מה שבאמת חשוב זו הכוונה ולא מה שאנשים רואים, ולכן אל תמהרו לשפוט ותמיד תדונו לכף זכות.
2. לא מקבלים את מה שלא מוכנים להכיל: העבודה שלנו היא להתכונן לשפע ולא רק לרצות אותו.
3. כרת הוא מצב שבו אדם מנתק את עצמו מהתכלית ומהעם, כשהוא חי רק לעצמו ולא עוזר לאחרים.
4. האופי הרוחני מייצר את המציאות הגשמית; מי שרוצה לשנות את החיים צריך לשנות את האופי ולא להפסיק להתפתח.
5. רק מי ששולט ברגשות שלו מקבל תובנות נכונות, והסביבה שאתם בוחרים קובעת אם תגדלו או תיקברו.