עובד קשה ולא רואה כסף? זו הסיבה שהשפע עובר לידך

אתה עובד קשה. אולי אפילו קשה מדי. ובכל זאת הכסף לא נשאר אצלך, המינוס חוגג, וכולם מסביבך מצליחים חוץ ממך. ואני רוצה להראות לך למה זה קורה, כי זה לא מה שאתה חושב.

הגמרא במסכת ביצה אומרת דבר שמשנה את כל התמונה: כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים. כלומר הסכום כבר חתום. הוא נקבע, והוא לא זז ממקומו בגלל שעבדת יותר.

והמאמץ הפיזי שלך הוא רק הלבוש של הדבר. מי שעובד עשרים שעות במקום עשר לא מכפיל את הסכום שנקצב לו, הוא פשוט משלם מס גבוה יותר על "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".

אז איך הכסף כן מגיע? הברכה שלך מוכנה מהרגע שנולדת. הכסף, האישה, הילדים, הכול כבר מוכן. והעבודה היחידה שלך בעולם הזה היא להכין את הכלי שיוכל להכיל אותה.

כי אדם שנכנס לדיכאון של שלושה חודשים בגלל שאיבד ארבעת אלפים שקל, לא יקבל מאה אלף. ולא כעונש, אלא כי אם יאבד ארבעים אלף הוא יקפוץ מהגג. "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ".

והקדוש ברוך הוא נותן לך את מה שאתה יכול להכיל, ולא את מה שאתה חושב שאתה רוצה. וזה אולי המשפט הכי חשוב שאמרתי בשידור הזה.

ומכאן ההבדל בין עבודה למלאכה. עבודה היא מלשון עבד, פעולה סיזיפית ששורפת את הנשמה, וכל החיבור שלך הוא לתלוש בסוף החודש. מלאכה היא מלשון מלך ומלשון מלאך, יצירה עם הלב, שליחות.

והנביא חגי אומר "שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם", ומתאר בדיוק את מי שעובד בלי לב: "זָרֹעַ הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט... וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב". שק מנוקב, כמה שלא תכניס.

ויש עוד שני תנאים. הראשון הוא רמה רוחנית גבוהה, כלומר לדעת מי אתה ולא לנסות להיות מישהו אחר. והשני הוא לבנות את הכלי: "וּבֵרַכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה". הברכה ממנו, ה"תעשה" ממך.

והחלק השני של השידור היה עשר המכות, לא כסיפור היסטורי אלא כמפה מדויקת של החיים שלך עכשיו. ואני מבקש שתקרא את זה לאט ותסמן איפה אתה נמצא.

דם: משהו קטן מתחיל להתקלקל ואתה מנפנף בזה. צפרדע: הבעיה קופצת לך לפרצוף ולא נותנת לך לישון. כינים: הדברים הקטנים אוכלים אותך מבפנים. ערוב: הכאוס כבר נכנס הביתה.

דבר: הפרנסה נפגעת. ברד: הבנק מתקשר. ארבה: האנרגיה והאמונה נגמרות. חושך: אין תכלית ואין שום סיבה לקום בבוקר. ובכורות: משהו יקר באמת נלקח ממך.

ולאדם יש שתי דרכים בלבד להשתנות: מבחירה או מטרגדיה. פרעה בחר לחכות למכה העשירית. ורוב האנשים, ואני אומר את זה בכאב, עושים בדיוק אותו דבר ומחכים שהמכה תגיע.

והשורה התחתונה היא זאת: תפסיק לרדוף אחרי כסף ותתחיל לרדוף אחרי עצמך. השוק לא משלם על הזמן שלך, הוא משלם על הערך שלך, ואחרת כולם היו מרוויחים אותו דבר.

והערך הזה הוא תשעים אחוז אופי, כלומר ביטחון עצמי, משמעת עצמית, אומץ ואמונה, ורק חמישה או עשרה אחוזים מקצוע. ומשמעת עצמית מנצחת כישרון בכל פעם מחדש, בלי יוצא מן הכלל.

וכשאתה עושה מלאכה מתוך חיבור אמיתי, אתה כבר לא מייצר כסף. אתה פשוט עומד במקום הנכון, עם הכלי הנכון, ואוסף בדיוק את מה שקצוב לך מלמעלה.