פרשת שמות: למה התפילה שלך עולה רק כשאתה באמת מאמין?

1. יש שתי דרכים להתעורר: מתוך בחירה מודעת או מתוך טרגדיה. הבחירה זולה יותר.
2. משכורת גבוהה כשכיר יכולה להיות התרדמת הכי מסוכנת, יותר מקושי בפרנסה.
3. בני ישראל נאנחו גם קודם, אבל רק כשהאמינו שאפשר להשתחרר התפילה עלתה.
4. הקושי האמיתי הוא לא לעשות מיליון, אלא להאמין שאתה יכול לעשות מיליון.
5. הקב"ה שומע כל תפילה, אבל מאפשר לה לקרות רק כשאתה עצמך מאמין במה שאתה מבקש.

כדי לעשות שיפט, שינוי אמיתי בחיים שלנו, יש לנו שתי אופציות. האופציה הראשונה היא מתוך בחירה. אדם יכול לבחור להתעורר על החיים שלו, להפסיק לתת לחיים ולמציאות הקיימת לגרור אותו בלי שליטה, ולהתחיל להציב מטרות ויעדים שאליהם הוא שואף להגיע. לכל אחד יש את היכולת לשלוט על הכיוון של החיים שלו מתוך בחירה מודעת.

האופציה השנייה היא הרבה פחות נעימה. לפעמים אדם צריך להרגיש טרגדיה מזעזעת כדי להתעורר מהתרדמת, וחבל. לפעמים רק כשבן אדם חווה אובדן קשה או "רואה את המוות מול העיניים" נופל לו האסימון שהזמן שלו קצוב, ומכאן הוא קם ומתחיל לשנות את החיים שלו לכיוון שהוא באמת רוצה.

כן חברים, שלא תטעו: גם משכורת של 20 ו-30 אלף שקלים בחודש בתור שכיר יכולה להיות המלכודת והתרדמת הכי גדולה שמרדימה את הבן אדם. זו לרוב תרדמת הרבה יותר חזקה ומסוכנת, והרבה יותר קשה לצאת ממנה, מאשר התרדמת של אחד שמתקשה ביום-יום מבחינת פרנסה.

טיפ קטן: אם אתם מאלו שמרוויחים טוב, בבוקר, לפני שאתם יוצאים לעבודה, תשאלו את עצמכם שאלה אחת. אם היו מודיעים לכם עכשיו שזה היום האחרון שלכם בחיים, האם ללכת לעבודה שאליה אתם הולכים כל יום זה מה שהייתם בוחרים לעשות ביום הזה? אם התשובה היא לא, אתם חייבים שיפט בחיים שלכם.

"ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל האלהים מן העבודה". בני ישראל עבדו בפרך במצרים תקופה מאוד ארוכה, ואין לי ספק שהם כבר נאנחו בעבר וזו לא הפעם הראשונה. יותר מזה: אין לי ספק שהם גם התפללו, וכן רצו שהעבודה הקשה כבר תיגמר ושהם ישתחררו. אבל לעניות דעתי, הבכי, התפילה והרצון שלהם לא היו מספיק חזקים. ויחד עם זאת, בגלל שמלך מצרים היה בחיים, היה להם מאוד קשה להאמין שזה אפשרי להשתחרר. מבחינת האמונה שלהם, כביכול לא הייתה תקנה.

תשאלו כל מיליונר וכולם יגידו לכם את אותה התשובה: "לעשות מיליון דולר זה הדבר הכי קל שעשיתי בחיים. להאמין שאני יכול לעשות מיליון דולר, זה הדבר הכי קשה שעשיתי בחיים". ואז: "וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה". רק אחרי שמלך מצרים מת הם שוב נאנחו, אך הפעם, לאחר המוות של מלך מצרים, הם באמת האמינו שזה יכול לקרות. ואז: "ותעל שוועתם אל האלהים".

רק שנשים לב מה יכול להתגלגל מכך שקיימת אמונה חזקה. האמונה של בני ישראל גרמה לתפילה שלהם לעלות אל הקב"ה, כביכול "להזכיר לו" את ברית האבות שכרת ("ויזכור אלהים את בריתו"), לעשות אותות ומופתים שלא נראו לעולם, להוציא את בני ישראל מעבדות קשה במצרים, ולאחר מכן את קריעת ים סוף, קבלת התורה וכל מה שמתרחש במדבר.

הקב"ה שומע את התפילות שלנו בלי ספק, אבל מתי? רק כשאנחנו בעצמנו מאמינים למה שאנחנו אומרים ולמה שאנחנו מבקשים. "ה' צילך על יד ימינך": אתה מאמין, אני מאפשר לזה לקרות. כשאנחנו מאמינים אנחנו גוררים אחרינו אין סוף טוב ושפע לחיינו, ואין לנו מושג עד כמה אמונה חזקה יכולה להשפיע לא רק עלינו, אלא על כל הסובבים אותנו ועל כל העולם כולו.

חברים יקרים, אסיים ברמז גדול מאוד לעצה בדוקה לפרנסה בשפע: "האל הזן אותנו ואת העולם כולו בטובו, בחן, בחסד, ברווח... פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". מכירים? כשאתם מסיימים לאכול את סעודת השבת ואתם מברכים ברכת המזון, אתם מאמינים בלב שלם שמי ששם לכם את האוכל על השולחן הוא רק הקב"ה? או שאתם מאמינים שאתם אלו שהלכתם לעבוד, הרווחתם כסף, עשיתם קניות, בישלתם את האוכל והנחתם אותו בעצמכם על השולחן?

זה כל ההבדל בין תפילה שנשארת למטה לבין תפילה שעולה. אל תחכו שמלך מצרים שלכם ימות כדי להתחיל להאמין. תבחרו במודע לשנות לעצמכם את החיים ותאמינו שזה אפשרי, כי זה אפשרי.