שנים שאתה יודע שמשהו צריך להשתנות כי הפרנסה שלך כבר לא מספיקה, המינוס אולי חונק, המחשבות שתוקעות אותך במקום, הפחד שחוסם אותך רגע אחד לפני "הפריצה הגדולה" - וכל פעם שאתה מתקרב לצעד שיכול לשנות לך את כל החיים – שוב אתה מוצא תירוץ שנשמע לך טוב ותוקע אותך באותו המקום: "אני לא מרגיש מוכן", "אין לי כסף", "מה יחשבו עלי", "אולי אחרי החגים".
אתה יודע שיש בך הרבה מעבר ואתה יודע שאתה מסוגל להשיג הרבה יותר ממה שקורה איתך עכשיו – אבל שום דבר לא זז, ואת המחיר הגבוה אתה ממשיך לשלם עם ריבית דריבית:
אתה סובל, המשפחה שלך סובלת, חשבון הבנק שלך ריק – והחיים שלך מתבזבזים בלי שום התקדמות - ובינתיים עברה עוד שנה - ואתה בדיוק באותו מקום, רק עייף יותר, מותש יותר, עם דימוי עצמי וביטחון עצמי שנפגע קשה מאוד.