רבינו בחיי: תעשה את מה שאתה שונא

1. רבינו בחיי: כשלא יודעים איזו דרך טובה, בוחרים בזו שמואסים בה – כי רוב הטובה נמצא בנמאס.
2. הקב"ה משביע לכל חי רצון – ומי ששבע רצון באזור הנוחות לא משאיר מקום לברכה להיכנס.
3. אברהם התברך רק אחרי "לך לך" – הברכה באה אחרי היציאה מאזור הנוחות, לא לפניה.
4. הדרך היחידה להוכיח שאתה באמת רוצה היא פעולות שלא נוח לך לעשות.
5. לשמוח במה שיש – כן. להסתפק במועט – לעולם לא. מי שלא מתקדם נחשב מת.

אומר רבינו בחיי: "ואמרו חכמים, כשיקרו לך שני דברים ואינך יודע איזה טוב, קח לך את אשר תמאסהו – ולא את אשר תתאווה אליו – שרוב הטובה נמצא בנמאס! כי אמרו חכמים – גן עדן נמצא במיאוסים, וגהנום מוקף בתענוגים".

במילים פשוטות, אומר רבינו בחיי, שאם אנחנו מגיעים לצומת דרכים ואנחנו לא יודעים באיזו דרך לבחור – אנחנו חייבים לבחור בדרך שממנה אנחנו הכי נרתעים. כי החיים שעליהם אנחנו חולמים – כל הטובות, כל ההנאות, כל הכיף, כל העושר וכל האושר – נמצאים דווקא איפה שלא נוח.

תמיד תעשו את מה שלא בא לכם, ואת מה שאין לכם חשק לעשות. אל תחפשו מה הכי נוח לכם. תחפשו את מה שאתם נרתעים ממנו, כי אומר רבינו בחיי – ששם נמצא גן העדן שלנו.

אין אחד שלא מכיר את הפסוק: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון". מה הפסוק אומר בפשטות? שהקב"ה משביע לכל חי את הרצון שלו. לא אוכל, לא סנדוויצ'ים ולא סושי. רצון. מה האדם באמת – אבל באמת – רוצה? את זה הקב"ה משביע לו.

אבל רגע, אם אנחנו נמצאים באזור הנוחות שלנו, מה זה אומר? שנוח לנו. וכשנוח לנו, מה זה אומר? שאנחנו שבעי רצון. ואם אנחנו שבעי רצון – אז אין מקום לקב"ה להכניס לנו ברכה לחיים, כי אנחנו כבר מלאים. ואם אנחנו מלאים – אז לא השארנו מקום לקב"ה לפעול, ואין סיבה שהוא יברך אותנו.

בפשטות: אם אנחנו שבעי רצון – אין ברכה בחיים. וזו הסיבה שהקב"ה אמר לאברהם אבינו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". "צא, צא מאזור הנוחות" – ורק אחרי שהוא יצא, הקב"ה בירך אותו: "ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך". "ויוצא אותו החוצה" – מאיפה הוציא אותו? מאזור הנוחות.

למה הברכה באה רק אחר כך? כי רק כשאנחנו יוצאים מאזור הנוחות, אנחנו מוכיחים לקב"ה שאנחנו לא שבעי רצון, ושאנחנו רוצים להתקדם ולהתפתח. אז מהי הדרך היחידה שאיתה אנחנו יכולים להוכיח לקב"ה שאנחנו באמת רוצים משהו? אנחנו פועלים פעולות. אבל לא סתם פעולות – פעולות שאנחנו מרגישים שאנחנו לא רוצים לעשות. דברים שלא נוח לנו לבצע.

אני חייב להעלות נקודה קטנה, אבל קריטית מאוד: גם אתם גדלתם על המונח הזה, "תסתפק במועט"? זו אחת האמירות המסוכנות ביותר שהאדם יכול לשמוע. אסור לנו בתכלית האיסור להסתפק במועט. אנחנו כן צריכים לשמוח במה שיש לנו – גם אם זה מועט – אבל לעולם, לעולם לא להסתפק במועט. כי אדם שלא מתקדם ולא מתפתח באופן קבוע – באותה השנייה הוא נחשב לאדם מת.

אז מה לוקחים מכאן? שמחה במה שיש – כן. שביעות רצון שעוצרת אותנו במקום – לא. בפעם הבאה שאתם עומדים מול שתי דרכים, ואחת מהן נוחה והשנייה מרתיעה – תזכרו את רבינו בחיי, ותלכו דווקא לזו שאתם שונאים. שם לא נוח, שם לא בא לכם – ובדיוק שם הקב"ה מחכה עם הברכה שלכם.