מצרים זה כאן ועכשיו: איך יוצאים מהלופ של החיים הקשים?

1. מחשבות מובילות לרגשות, רגשות לפעולות, פעולות להרגלים, וההרגלים מייצרים את המציאות שלך.
2. אותן המחשבות שגרמו לבעיה לעולם לא יוציאו אותך ממנה. חייבים מחשבות חדשות, ולפעמים מישהו אחר שיכוון.
3. קודם יוצאים לדרך, ואחר כך הקב"ה איתנו: "עמך ה' אלוהיך בכל אשר תלך".
4. מצרים זה לא מקום ולא תאריך. עבד שעובד בשביל אוכל, מים ומקום לישון חי היום בחליפה.
5. "עם מה נלך למכולת" הוא אותו תירוץ כמו "סיר הבשר" של בני ישראל, וזה מה שמשאיר אותך עבד.

יש הרבה מאוד אנשים שהחיים שלהם קשים, או לא כמו שהם היו רוצים שהם יהיו. בואו תבינו בפשטות איך משנים את המציאות במהירות, וביחד עם זה איך מקבלים עזרה ישירות מהקב"ה.

"הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ".

מחשבות מובילות לרגשות. רגשות מובילים לפעולות. פעולות הופכות להרגלים, וההרגלים מייצרים לנו את המציאות.

אין אחד בעולם שלא מקבל הזדמנויות, ולצערי יש לא מעט אנשים בעולם שהחיים שלהם קשים, והם היו שמחים לפתור את זה. הבעיה היא שהם נמצאים בלופ אינסופי שהם לא מצליחים לצאת ממנו, וכדי לצאת מהלופ הזה הם חייבים קודם להכיר ולזהות אותו.

מה זה הלופ הזה ואיך יוצאים ממנו? פשוט. אמרנו שהכל מתחיל מהמחשבות, והבעיה היא שאותם אנשים שיש להם בעיות בחיים מנסים לפתור לעצמם את הבעיות ולצאת מהחיים הקשים עם אותן המחשבות שגרמו לבעיות מלכתחילה. אותן המחשבות שגרמו לבעיות לעולם לא יוציאו אתכם מהבעיה. אתם חייבים מחשבות חדשות.

הדבר הראשון שיוציא אותנו מהלופ הוא להודות שהחשיבה שלנו מוטעית, והיא זו שהכניסה אותנו לבעיות שיש לנו מלכתחילה. הדבר השני: זורקים את השכל. אם אין לנו מחשבה חדשה שהיא יותר טובה מהמחשבה שסיבכה אותנו מלכתחילה, אז תתפסו לעצמכם מישהו שאתם סומכים עליו שיכוון אתכם בדרך חדשה, ופשוט תזרקו את השכל שלכם, כי כרגע הוא לא שווה הרבה. והדבר השלישי והכי חשוב: פשוט תצאו לדרך מבלי לחשוב על "מה יהיה" או "מה יקרה אם".

"הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" – בכל אשר תלך! קיבלתם הזדמנות לשנות לעצמכם את החיים? תפסיקו לשקר לעצמכם ולבלבל לעצמכם במוח, ופשוט תצאו לדרך, כי "עמך ה' אלוהיך בכל אשר תלך". קודם כל מתחילים ללכת בדרך חדשה, ואחר כך הקב"ה יהיה איתנו.

אגב, אם אתם לא באמת מתכוונים לקום ולשנות לעצמכם את החיים, אז תפסיקו להתבכיין כמו ילדים קטנים בזמן שאתם לא עושים עם זה כלום.

כאן מתחילות הבעיות בפרנסה. "וְעַתָּה כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם".

"וַיָּרֵעוּ אֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִּתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבֹדָה קָשָׁה". אנשים חושבים שמצרים היה לפני 3,335 שנים, ושמצרים זה למטה במפה, אבל הם טועים, בדיוק כמו שאני טעיתי.

בעבר, עבדים היו עובדים קשה מאוד כדי לקבל בתמורה אוכל, מים ומקום לישון בו. היום אנשים ממשיכים לעבוד קשה מאוד כדי לקבל כסף שמספיק להם רק לאוכל, למים ולמקום לישון בו. ההבדל בין אז להיום הוא חליפה. מצרים זה כאן וזה עכשיו.

הרבה אנשים לא יודעים מה הם אוהבים לעשות בחיים, ובגלל זה הם לא מתפרנסים ממה שהם אוהבים לעשות. זה מוביל אותם לעבוד בעבודה שהם שונאים, לחיות חיים קשים עם מינוסים, חובות ועבדות שלא נגמרת, ואין להם שום משמעות ותכלית לחיים. הם פשוט איבדו את עצמם לגמרי, הם כבר לא זוכרים מי הם, הם חיים את אותה השנה שמונים פעמים וקוראים לזה "חיים". בקיצור, הם עובדים כמו חמורים כל החיים שלהם כדי לשלם חשבונות ולמות.

יש לכם מושג איך החיים שלכם ייראו אם אתם תקבעו במה אתם עובדים? איך תרגישו אם אתם תקבעו כמה אתם עובדים? איך תרגישו אם אתם תקבעו מתי לקחת חופש, וכמה? קשה מאוד לחשוב על זה כשאין לך באמת שליטה על החיים שלך.

אז כן, חברים, זה לגמרי אפשרי. זה פשוט מאוד, אבל זה ממש לא קל. וקחו סקופ: גם לחיות חיים מלאים בחובות, מינוסים ועבודה שאני שונא זה ממש לא קל. יש לכולנו שתי אופציות: או לעלות עכשיו על דרך שתוביל אותנו להתפרנס ממה שאנחנו אוהבים, לחיות חיים מלאים בשפע שמשוחררים מחובות ומינוסים ומלאים במשמעות ותכלית, או לבחור להישאר עם החיים הקשים שיש לכם עכשיו עד ליום האחרון שלכם.

רק האדם הוא זה שיבחר האם להישאר עבד שקבור עמוק במצרים, או להרים את עצמו ולצאת משם כמה שיותר מהר. הבעיה היא שבגלל שאנשים בטוחים ש"אלו החיים", "ככה זה אמור להיות", ו"ממה נתפרנס אם לא נעבוד", הם לא מנסים אפילו לחשוב על כיוון חיים אחר, והם מוצאים את עצמם תקועים בעבדות קשה שאי אפשר לצאת ממנה.

חברים, יש דרך אחרת, ויש אופציה אחרת: לחיות את החיים החופשיים שתמיד חלמתם לחיות. וזה מתחיל מזכות הבחירה שלכם. מי שיבחר להתחייב ולעשות הכל כדי לעלות על הדרך הזאת, יש לו סיכוי טוב שהוא ימצא אותה. אבל מי שיבחר להישאר עם האמירות של "עם מה נלך למכולת" או "חייבים לעבוד כדי להתפרנס, גם בעבודה שאני שונא", ימשיך להישאר קבור עמוק במצרים בלי שום סיכוי לצאת משם. ואם תשימו לב, זה בדיוק כמו התלונות של בני ישראל שביקשו לחזור למצרים:

"חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת־מִצְרָיִם כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת־מִצְרַיִם".

"מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע".

"זָכַרְנוּ אֶת־הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם".

חברים, כל אלו הם רק תירוצים שמונעים מכם להתקדם ושגורמים לכם להישאר תקועים עמוק במצרים. מינוסים בבנק, חובות, צרות ובעיות בחיים הם רק התוצאה של אדם שאין לו תכלית ואין לו משמעות למה שהוא עושה, שלא עוסק במה שהוא אוהב ולא מתפרנס מזה. ולצערי, רוב האנשים יישארו תקועים בעבודה שהם שונאים, וירוויחו מספיק כדי לשלם את החשבונות שלהם ולמות.

זה לא נקרא חיים. ואפשר לשנות את זה, כי יש לנו זכות בחירה. אותן מחשבות ישנות לא יוציאו אתכם ממצרים, ותירוצים ישנים גם לא. תודו שהחשיבה הייתה מוטעית, תזרקו את השכל הישן, ותצאו לדרך בלי לחשוב על "מה יהיה", כי ה' איתכם בכל אשר תלכו. זכות הבחירה היא שלכם. תשתמשו בה.