ככה אנחנו מרחיקים מאיתנו את הקב"ה בלי לשים לב

תקשיבו למשל חזק מאוד, שיתן לנו 3 מסקנות עוצמתיות מאוד, שיעזרו לנו להבין – איך בקלות לקרב אלינו את הקב"ה, איך בקלות - לקבל את השפע שהקב"ה שולח לנו, ואיך בקלות - להרחיק מעלינו צרות שאנחנו לא רוצים בחיים שלנו.

"אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ - בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו".

באיזו ממלכה אחת - היה שר אחד מסור מאוד, שעבד אצל המלך במשך 10 שנים ברציפות – ועשה בשבילו הכל. השר הזה - היה אחד מהאנשים הכי קרובים למלך.

באחת מהפגישות החשובות של המלך - השר עשה טעות ממש קטנה – ואמר משהו שמעט הביך את המלך.

האגו של המלך נפגע והוא לקח את זה קשה - ואחרי שהם חזרו אל הארמון, המלך פנה בכעס אל השר – ואמר לו: "ביישת אותי מול כולם! איך העזת לבייש אותי ככה? תקשיב טוב: על כל שנה ששירתת אותי - אני נותן לך יום אחד של חסד. יש לך 10 ימי חסד להתארגן", קרא לשומרים שלו ואמר להם: "בעוד 10 ימים – אתם זורקים אותו לכלבים".

השר המסכן התחנן על החיים שלו – אבל המלך – נשאר עם הגאווה והכעס שלו.

אחרי לא מעט תחנונים למלך – השר קיבל על עצמו את הגזרה הקשה.

אחרי עשרה ימים, הגיע המלך עם השומרים שלו לחדר של השר – ונתן את הפקודה: "זרקו אותו לזאבים!". השומרים הרימו את השר וזרקו אותו לזאבים.

הזאבים התחילו לרוץ לכיוון השר עם שיניים חשופות, והשר יושב - ומשלב ידיים בנוחות. הגיעו הזאבים אל השר, הריחו אותו – והתחילו לכשכש בזנב וללקק אותו. אחרי כמה דקות שהמלך רואה את המחזה הזה, הוא פקד על השומרים להוציא את השר מהכלוב, ושאל אותו: "תגיד - איך עשית את זה? למה הזאבים לא טרפו אותך?".

אמר לו השר: "אל תכעס אדוני המלך, אבל ביקשתי טובה קטנה מהמאלף של הזאבים - ובמשך עשרת ימי החסד שנתת לי - אני זה שטיפל בהם, אני זה שנתן להם לאכול – ואני זה ששירת אותם. בסך הכל שירתתי את הזאבים במשך 10 ימים - והם לא שכחו לי את זה. אותך שירתתי במשך 10 שנים ברציפות - ואתה - שכחת לי את זה ברגע אחד.

"אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה. תֵּצֵא רוּחוֹ - יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ - בַּיּוֹם הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו".

כמה מסקנות חשובות מאוד: הראשונה – לעולם אל תתרגלו. לפעמים קורה שמישהו קרוב אלינו עוזר לנו באופן קבוע בלי הפסקה למשך הרבה מאוד שנים, ואנחנו בני אדם – אז קורה שאנחנו מתרגלים ומתחילים לקחת את זה כמובן מאליו. תשימו לב - ואל תתרגלו. גם אחרי 10 שנים - תמיד תרגילו את עצמכם לקבל את הטובה כאילו זו הפעם הראשונה.

המסקנה השנייה - לא לצפות מאנשים לשום דבר. אנשים יכולים להתהפך בשנייה אחת - ולהפוך להיות אנשים אחרים לגמרי - ולפעמים זה גם קורה בגלל טרגדיה אישית ולא בגלל רוע - ולכן אי אפשר להאשים אף אחד כשזה קורה, ולפני שאני חושף את המסקנה השלישית והכי חזקה – אל תשכחו שבפרופיל שלי יש קישור שיוביל אתכם ל-11 סרטונים חינמיים שבוודאות יפתרו לכם את כל הבעיות בחיים - ויעלו אתכם על הדרך למצוא מי אתם, מה התכלית שלכם בעולם הזה – ואיך להוציא אותה לפועל.

ועכשיו למסקנה השלישית - "מֵשִׁיב רָעָה תַּחַת טוֹבָה - לֹא תָמוּשׁ רָעָה מִבֵּיתוֹ".

המלך הזה נפל במשהו שכמעט כולנו נופלים בו באופן קבוע, והדבר הזה נקרא: חוסר הערכה. אנחנו טועים בלהעריך נכון את הסיטואציה, אנחנו נמשכים לכעוס בקלות - ובאותו הרגע - זה הופך אותנו להיות כפויי טובה לא רק לאדם שעשה לנו טובה – אלא גם לקב"ה על כל החסדים ועל כל הטוב שהוא נותן לנו בלי סוף - והנה חידוש קטן: יש אנשים שיש להם תאווה לכעס. כן כן – הם נמשכים לסיטואציות שמביאות אותם לכעס, כי זה מביא אותם למצב של תחושת פורקן חזקה מאוד – וזה אפילו גורם להם להרגיש טוב עם עצמם.

תגידו לי אתם - איזה אבא ירצה להעניק לילד שרק מתלונן בלי סוף?

איך שלא נסובב את זה - תאוות רגעיות גומרות לנו את החיים, ואלו שרוצים להתחיל לפתור את זה – ולקחת שליטה על החיים שלהם – קחו משפט חזק מאוד שיוביל אתכם להצלחה וודאית בחיים – וגם יעזור לנו בנושא התאוות: הצלחה זו היכולת לדחות את מה שאנחנו חושבים שאנחנו רוצים עכשיו, לטובת מי שאנחנו רוצים להיות אחר כך.