חטפתם כאפה בחיים? חוויתם איזו נפילה כואבת? תקשיבו טוב!

חטפתם כאפה בחיים? חוויתם איזו נפילה כואבת? תקשיבו טוב!

“וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים”.

יוסף התאבל על יעקב שבעה ימים – ומכאן יש מסקנה חזקה מאוד: מותר לנו ליפול, מותר לנו להישבר, מותר לנו לבכות - ומותר לנו להתאבל – אבל אסור לנו להתיישב ולהפוך את הכאב הזה – לבית הקבוע שלנו.

אפילו על משה רבנו - גדול הנביאים, כתוב “וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה” – "ויתמו"! לא כתוב "וְיִתָּמּוּ" – כתוב "וַיִּתְּמוּ" מלשון יתום – וזה הולך לשני כיוונים:

כשמשה נפטר – עם ישראל הפך להיות יתום ממנהיג, וביחד עם זאת - כתוב "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי" – וזה אומר שאם עכשיו אתם בימי בכי - כי חטפתם איזו כאפה חזקה בחיים, אל תהפכו את הימים האלו לימים קבועים – אלא תהפכו את הימים האלו ליתומים, ואל תחברו אותם עם החיים שלכם – כי החיים שלכם אמורים להמשיך! אתם חייבים לשים סוף לימים האלו - ואסור לכם להיתפס על הכאב הזה - גם אם מדובר על כאפה ממש כואבת, כי אם אדם ממשיך להתאבל יותר מידי - הוא פשוט מתעלל בעצמו.

לצערי, אחת הסיבות שיש אנשים שנתפסים חזק על הכאב שלהם ולא משחררים אותו - זה רק בגלל שזה הרבה יותר נוח להישאר עם הכאב ולרחם על עצמך - מאשר לקום ולהמשיך קדימה לצד הכאב.

הרבה יותר קל להגיד “נפלתי”, “נפגעתי”, “עקצו אותי” – ולרחם על עצמי, מאשר לקום - לקחת אחריות - ולהגיד לעצמך בפנים: "קיבלתי כאפה, למדתי, ועכשיו אני חוזר בכל הכוח!".

“עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק”. מי שלא יודע לעבור מהעת הזאת לעת הזאת - לצערי הוא יחיה חיים מלאים בצער ופחדים, כי אמונה אמיתית

זה להבין שהקב״ה לא טורק לך את הדלת בפרצוף כדי שתישאר עם הדלת בפרצוף. אלא הוא טורק לך את הדלת בפרצוף כדי שתתקדם לדלת הבאה וכדי שתקום יותר חזק, יותר עוצמתי ויותר מדויק. בע"ה הרבה הצלחה!