חטפתם כאפה בחיים? מותר ליפול – אסור להתיישב בכאב

1. מותר לך ליפול, להישבר ולבכות – אבל אסור לך להפוך את הכאב לבית הקבוע שלך.
2. הפסוק "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי" מלמד: תהפוך את ימי הבכי ליתומים, אל תחבר אותם לשאר החיים שלך.
3. מי שמתאבל מעבר לזמן הנכון מתעלל בעצמו, כי נוח יותר לרחם על עצמך מאשר לקום.
4. עת לבכות ועת לשחוק – מי שלא יודע לעבור בין העתים חי בצער ובפחד.
5. הקב״ה טורק לך דלת בפרצוף כדי שתתקדם לדלת הבאה, לא כדי שתישאר מול הדלת הסגורה.

חטפתם כאפה בחיים? חוויתם נפילה כואבת? תקשיבו טוב.

“וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים”.

יוסף התאבל על יעקב שבעה ימים – ומכאן יש מסקנה חזקה מאוד: מותר לך ליפול, מותר לך להישבר, מותר לך לבכות ומותר לך להתאבל – אבל אסור לך להתיישב ולהפוך את הכאב לבית הקבוע שלך.

אפילו על משה רבנו, גדול הנביאים, כתוב “וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה”. שימו לב למילה "וַיִּתְּמוּ" – פשוטו, הימים תמו ונגמרו, אבל אפשר לקרוא אותה גם מלשון יתום – וזה הולך לשתי משמעויות.

כשמשה נפטר, עם ישראל הפך להיות יתום ממנהיג. וביחד עם זאת כתוב "וַיִּתְּמוּ יְמֵי בְכִי" – וזה אומר שאם עכשיו אתם בימי בכי ואבל כי חטפתם כאפה חזקה בחיים – תהפכו את הימים האלו ליתומים, ואל תחברו אותם עם החיים שלכם. אתם חייבים לשים לימים האלו סוף, ואסור לכם להיתפס על הכאב הזה – גם אם מדובר על כאפה ממש כואבת.

החיים ממשיכים ואתם חייבים להמשיך קדימה, כי אם אדם ממשיך להתאבל מעבר לזמן הנכון – הוא פשוט מתעלל בעצמו, ומצהיר שהוא אדם חלש מאוד. למה? כי הסיבה שאותו אחד נתפס על הכאב ולא משחרר אותו, ברוב הגדול של המקרים, היא רק בגלל שהרבה יותר נוח להישאר עם הכאב ולרחם על עצמך – מאשר לקום ולהמשיך קדימה.

הרבה יותר קל להגיד “נפלתי”, “נפגעתי”, “שרפו אותי” – מאשר לקום, לקחת אחריות, ולהגיד לעצמך בפנים: "קיבלתי כאפה, למדתי, ועכשיו אני חוזר בכל הכוח!".

“עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק”. מי שלא יודע לעבור מהעת הזאת לעת הזאת – לצערי הוא יחיה חיים מלאים בצער ופחדים. כי אמונה אמיתית זה להבין שהקב״ה לא טורק לך את הדלת בפרצוף כדי שתישאר עם הדלת בפרצוף. הוא טורק לך את הדלת בפרצוף כדי שתתקדם לדלת הבאה, וכדי שתקום יותר חזק, יותר עוצמתי ויותר מדויק.

אז תבכו כמה שצריך – ואז תשימו לזה סוף, תקומו ותמשיכו. בעזרת השם הרבה הצלחה!