ומותר האדם מן הבהמה אין – ככה תורידו מעליכם את עול החיים

1. תהליך הבריאה של האדם ושל חיית השדה זהה, "מן האדמה". מה שמבדיל את האדם הוא התכלית שהוא מממש, לא עצם הקיום.
2. לחיות אין מסים ושכירות, והקב"ה מזמן להן אוכל כל יום. אדם שסוחב עול בלי תכלית גרוע מהן, כי הוא סובל בלי סיבה.
3. לכל אדם יש תפקיד ספציפי שבשבילו הוא הושם כאן, וזכות הבחירה ניתנה לו כדי להשקיע בו את כל הכוח, ההון והחיים.
4. העול יורד מהצוואר לא כשמפסיקים לשלם, אלא כשיש משמעות למה שמשלמים עליו.
5. לעסוק במה שאתה אוהב ולהתפרנס מזה זו לא פינוק, זה ההבדל בין אדם לבהמה לפי הפסוק.

שכירות, משכנתא, ביטוחים, תשלומים, חובות, צרות, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי. בקיצור, כל זה לא שווה כלום אם האדם לא עושה את הדבר היחיד שהקב"ה ביקש ממנו. ולא אני אומר את זה, אלא התורה אומרת: אותו אחד הוא יותר גרוע מחמור, מסוס, ואפילו מחזיר. בקיצור, חיות השדה הרבה יותר טובות ממנו. תפסו ראש.

"כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם - כְּמוֹת זֶה - כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל - וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן - כִּי הַכֹּל הָבֶל". שימו לב: על האדם כתוב "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה...", ועל החיות כתוב "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה - כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה...". הפסוקים אומרים בפשטות שתהליך הבריאה של האדם ותהליך הבריאה של חית השדה ושל עוף השמיים הם אותו התהליך בדיוק: "ויצר ה' אלוהים... מן האדמה...".

אז למה אדם שמשלם חשבונות כמו כולם, מחזיק בגאון את עול החיים על הצוואר שלו, ואפילו שומר חוק כמו שצריך, הוא יותר גרוע מהחיות בספארי? התשובה מאוד פשוטה: לכל אדם יש תכלית ותפקיד ספציפי שבשבילו הקב"ה שם אותו כאן. ואם אדם לא מנצל את זכות הבחירה שלו ולא משקיע את כל הכוח שלו, כל ההון שלו וכל החיים שלו כדי לממש את התכלית ואת התפקיד שבשבילו הקב"ה שם אותו כאן, הוא יותר גרוע מהחיות בספארי. למה?

כי לחיות בספארי אין ביטוח לאומי, אין מע"מ, אין שכירות, אין דוחות, אין פקחים ואין שום טרדות. הן יושבות בכיף שלהן מתחת לעץ, וכל יום הקב"ה מזמן להן את האוכל שלהן. הן מתכופפות או רצות כמה דקות, ויושבות לאכול בכיף. אבל האדם?

שכירות, משכנתא, ביטוחים, תשלומים, חובות, צרות, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי. בקיצור, על כל אדם יש עול וקשיים שהוא סוחב על עצמו. ואם אדם לא עוסק כל יום במה שהוא באמת אוהב לעשות ומתפרנס מזה, במילים אחרות, אם בסוף אין שום תכלית ואין שום משמעות לכל העול הזה שהוא סוחב על עצמו כל יום, אז אותו אחד פשוט חי כדי לעבוד כמו חמור, לשלם חשבונות כמו פראייר, ולחזור חזרה לעפר, בדיוק כמו החיה בספארי. ולכן כתוב "וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן".

בקיצור חברים, צר לי להגיד את זה, אבל כל חיה שנמצאת בעולם עדיפה על בן אדם שאין לו תכלית ומשמעות לחיים. העול לא יורד מהצוואר כשמפסיקים לשלם חשבונות, הוא יורד כשיש סיבה לסחוב אותו. ברגע שאתה עוסק במה שאתה אוהב ומתפרנס מזה, אותם תשלומים הופכים ממשא של חמור למחיר של חיים עם משמעות.

חברים, תעסקו במה שאתם אוהבים, תשקיעו בעצמכם ובמשפחות שלכם, ולעולם אל תוותרו על מי שאתם.