המתנה שהקב"ה נתן לך: למה אתה חי הפוך מ"פרו ורבו ומלאו את הארץ"?

1. כמעט כל הבעיות בחיים נובעות מכך שאנחנו פועלים הפוך: מנסים להרוויח כסף במקום לממש פוטנציאל.
2. כל אדם נולד עם ברכה וכישרון ייחודי, "ויברך אותם אלוהים"; אין אדם אחד בעולם בלי מתנה.
3. "פרו ורבו" זה לא רק ילדים: זה ליצור משהו חדש מהמתנה שקיבלת ולהפיץ אותה לאחרים.
4. הציוויים הראשונים בתורה מדברים למי שמבין עניין; עשרת הדיברות נועדו למי שצריך עונש כדי להתעורר.
5. הסדר הנכון הוא מתנה, הפצה וענווה: "ואך את-דמכם לנפשותיכם אדרוש" שומר מפני גאווה.

כמעט כל הבעיות שיש לנו בחיים נובעות מדבר אחד: אנחנו פועלים כמעט הפוך לגמרי ממה שאנחנו באמת צריכים לעשות. אנחנו מנסים להרוויח כסף במקום לממש פוטנציאל, ולא באמת מבינים שהכסף כבר נמצא אצלנו בכיס, ועלינו רק להוציא אותו החוצה. אנחנו חולמים להיות באחוזון הגבוה של העולם, מקהילת ה-5%, מהאחוז הבודד שמצליח מעל כולם, אבל אנחנו לא עושים את מה שאנחנו באמת צריכים לעשות.

התשובה נמצאת בפרשת בראשית ובפרשת נח, ואלו הפסוקים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד". ובלשון הפסוק המלא: "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ".

בשנייה הראשונה שאדם נולד הוא מקבל מתנה. באותה שנייה שהוא נולד הוא מתברך בכישרון שרק הוא קיבל. לא קיים אדם אחד בעולם שאין לו כישרון ייחודי משלו. אין אפילו אדם אחד בעולם שאין לו ברכה מהקב"ה.

הבעיות מתחילות כשאתה עושה הפוך ממה שהקב"ה בירך אותך. הבעיות מתחילות כשאנחנו עושים הפוך מהמתנה שקיבלנו. אנחנו מנסים ללכת "לעשות כסף". אנחנו לא חושבים על עצמנו, לא חושבים מה אנחנו באמת רוצים ואיך אנחנו באמת רוצים לחיות את החיים שלנו. אנחנו חושבים שהכסף צריך להביא לנו את החיים שאנחנו רוצים, שהמכונית החדשה תיתן לנו את ההרגשה שאנחנו מחפשים.

אתה מבין שאתה חי הפוך? אתה מבין שקיבלת כישרון שיכול להכניס לך מיליונים בקלות, ואתה הולך לחפש עבודה? אתם מחפשים עבודה, אבל לא מבינים שהעבודה כבר נמצאת אצלכם.

"זכר ונקבה ברא אותם, ויברך אותם אלוהים". ויברך! יש לך ברכה. יש לך ברכה! למה אתה מבזבז לעצמך את החיים בלעשות את ההיפך ממה שאתה יודע שאתה צריך לעשות? "ויברך אותם אלוהים, וירא אלוהים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד". טוב מאוד. החיים שלך יכולים להיות "טוב מאוד". למה אתה לוקח אותם והורס אותם בידיים שלך? למה?

ומה כתוב מיד אחר כך? הציוויים הראשונים בתורה: "זכר ונקבה ברא אותם, ויברך אותם אלוהים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ". מה זה "פרו ורבו"? פרו ורבו זה לא רק להביא ילדים. "פרו ורבו" אומר שהקב"ה נתן לך משהו, ואתה צריך ליצור ממנו משהו חדש. פרו ורבו זה ליצור ולהפיץ לאחרים את המתנה שקיבלת כשנולדת. פרו ורבו זה לעזור לאנשים אחרים. תכבוש את הארץ עם הכישרון שלך. צא לדרך.

ממה אתה מפחד? כל כך הרבה פסוקים שבהם הקב"ה אומר לך: אל תפחד, לך, אני מאחוריך. "הלוא ציויתך חזק ואמץ, אל תערוץ ואל תחת, כי עמך ה' אלוהיך בכל אשר תלך". "כי תצא למלחמה על אויבך וראית סוס ורכב עם רב ממך, לא תירא מהם, כי ה' אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים". עם אותם הניסים שאיתם הוצאתי אותך מארץ מצרים, אני אוציא אותך מכל צרה שלא תהיה. אבל תלך איתי.

אלו הדיברות הראשונות של התורה, אלו הציוויים הראשונים שלה: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". והם מדברים לאנשים שמבינים עניין ולא צריכים עונשים כדי להתעורר. לא עשרת הדיברות. עשרת הדיברות הן הפקודות הראשונות רק למי שצריך עונש כדי להתעורר, למי שסוטה מהדרך הנכונה: לשקר, לגנוב, לרמות, לחמוד. עשרת הדיברות מדברות למי שנפל, לא למי שהולך עם האמת עד הסוף.

אין לכם שליטה על החיים שלכם. יש לכם את כל היום לעשות את מה שאתם באמת רוצים לעשות, ואתם בוחרים ללכת לעבוד אצל מישהו שאתם לא אוהבים, שלא אכפת לכם ממנו, ובסוף אתם גם מתלוננים עליו כשהוא נותן לכם צ'ק ומפרנס אתכם. הוא דואג לכם לפרנסה קבועה כל חודש, דואג לכם לביטוח בריאות, משלם עליכם ביטוח לאומי, נותן לכם הטבות, ואתם מתלוננים עליו. זה לא נראה לכם הפוך? מה הוא אשם? מה הוא אשם שאתם לא מנצלים את המתנה שקיבלתם מהקב"ה?

כל אדם חייב לחפש ולרדוף אחרי התכלית שלו, גם אם זה ייקח לו את כל החיים. אבל יש דבר אחרון שאסור לנו לשכוח בשום פנים ואופן. הקב"ה אומר לנו במפורש: קחו את המתנה שקיבלתם ממני, "ויברך אותם". את המתנה הזאת תכפילו ותפיצו בכל הארץ, "ומלאו את הארץ וכבשוה". ואחר כך הוא אומר לנו: תיכנעו לי, שחס ושלום לא תגיעו לידי גאווה, "ואך את-דמכם לנפשותיכם אדרוש".

זה כל הסדר: מתנה, הפצה, וענווה. קיבלת כישרון, תיצור ממנו, תפיץ אותו לאחרים, ותזכור מי נתן לך אותו. מי שחי ככה לא מחפש עבודה, הוא עושה את העבודה שכבר נמצאת בתוכו. אם תפעלו ככה, כל זה יהיה לכם "טוב מאוד".