למה אתה לא צריך לעבוד דקה אחת בשביל כסף?

1. עבודה משורש עבד: מכוון כסף ומפסיק כשהכסף נפסק. מלאכה משורש מלך ומלאך: עושה מה שהוא אוהב, והכסף הוא התוצאה.
2. העולם נברא קודם רוחני ואחר כך גשמי, ולכן בעיית פרנסה היא תוצאה של בעיה רוחנית: האופי והתכונות שלך.
3. מי שמחזיק אותך בעולם ונותן לך ספר הוראות חייב לתת לך דלק. הבעיה מתחילה כשאתה מחליט שאתה זה שמביא את הדלק.
4. מי שבוטח במישהו אחר חוץ מהקב"ה, הקב"ה מניח אותו ביד מי שבטח עליו (חובות הלבבות).
5. מומנטום הוא מלשון מומנט, רגע. כשהקב"ה שולח הזדמנות לשינוי, דחייה של חודשיים היא המחשבה שתוקעת אותך.

זו סדרה של ארבעה חלקים, שפשוטו כמשמעו תוביל אתכם להבין את משמעות החיים, ותעלה אתכם על הדרך לממש את התכלית שלכם בעולם. מי שילמד את כל ארבעת החלקים ויפעל לפי מה שהוא לומד, יגיע למצב שהוא יותר לא צריך לעבוד בשביל כסף. ואם אתם סקפטיים, מראש אני מבקש מכם שלא תאמינו לי, אלא תלמדו את כל החלקים ותראו בעצמכם.

חלק 1 – הבעיה העיקרית (גם בפרנסה)

מי שיבחר שלא ללכת בדרך הזאת, כנראה שהחיים שלו יהיו חיים קשים מאוד עם חובות ומינוסים בבנק, פחדים, חרדות, וחיים בלי משמעות שיהיו מלווים בתחושת ריקנות קשה. אם עד עכשיו הוא לא הרגיש אותה, התחושה הזאת בוודאות תתעורר אצלו בגיל יותר מאוחר, כמו אצל רוב האנשים שפונים אלי, ואז כנראה שזה יהיה יחסית מאוחר מדי, ויהיה לו מאוד קשה לשנות לעצמו את החיים. תעשו טובה: תוודאו שאתם קוראים ומבינים את כל ארבעת החלקים, כדי שתצליחו לראות את התמונה השלמה, וכדי שבאמת תתחילו לחיות חיים עוצמתיים ומלאים בשפע, בדיוק כמו שאתם רוצים.

רוב האנשים לא יודעים את ההבדל המהותי בין עבודה למלאכה, וההבדל הזה ייתן לנו את הבסיס לשינוי משמעותי בחיים. רק הנקודה הזאת לבד תשנה לנו כבר עכשיו את המחשבה בצורה קיצונית, ותפתח לנו את הכיוון לחיים שאנחנו רוצים לחיות.

יש בתורה שני פסוקים עיקריים שמהם נבין מה ההבדל בין עבודה למלאכה. הפסוק הראשון אומר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'...", והפסוק השני אומר: "ששת ימים תעבוד, ועשית כל מלאכתך". שימו לב לניקוד: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" – המלאכה תֵּעָשֶׂה לבד. לא אנחנו צריכים לעשות אותה.

אז מה ההבדל בין עבודה למלאכה? פשוט מאוד. עבודה – שורש המילה עבד. עבד מכוון כסף. כל עוד הוא מקבל כסף, הוא מספק את הסחורה. מפסיקים לו את הכסף, הוא מפסיק לעבוד. מלאכה – שורש המילה מלך ומלאך. מלך לא עובד. מלך עושה את מה שהוא רוצה, בוחר ואוהב לעשות, והתוצאה של מה שהוא עושה זה כסף, והרבה יותר מכל עבודה שהוא יעבוד. אבל אם נפסיק לו את הכסף, הוא לעולם לא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב.

דוגמה: עומר אדם. אם נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשיר? בחיים לא. זה הבן אדם, זה האופי. מסי, שחקן הכדורגל. אם נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשחק כדורגל? בחיים לא. זה הבן אדם, זה האופי. אלו דוגמאות של אנשים שהם לא מכוונים כסף, אלא הכסף הוא התוצאה של מה שהם אוהבים לעשות.

בן אדם צריך לשאול את עצמו שאלה מאוד פשוטה: האם אני מוכן לעשות את מה שאני עושה בעבודה שלי כל יום, כל היום, כל החיים, בלי הפסקה, מבלי שישלמו לי על זה כסף ובלי שימחאו לי כפיים? אם אתם מהססים עם התשובה שלכם, אז בוודאות התשובה היא "לא". ואם ככה, אז אתם בוודאות לא בכיוון של תכלית החיים שלכם, אלא אתם מכוונים כסף, וכרגע אתם מוגדרים כעבדים. אנשים חושבים שיצאנו ממצרים לפני יותר מ-3,500 שנה, והם לא מבינים שמצרים זה כאן, בראש.

מלאך זה יצור שנוצר בשביל שליחות ספציפית: רפאל – לרפא. מיכאל – מלחמה. גבריאל – דינים. כל אחד ואחת מאיתנו גם כן נוצר בשביל תכלית עם שליחות ספציפית. ההבדל בין מלאכים לבני אדם הוא שלמלאכים אין זכות בחירה, והם חייבים למלא רק את השליחות שבשבילה הם נוצרו, אבל לבני אדם יש זכות בחירה. הם יכולים לבחור שלא למלא את השליחות שלהם בעולם, ולצערי, רוב האנשים בוחרים ללכת לעבוד בעבודה שהם שונאים, ולא מנסים בכלל להבין מה השליחות שלהם.

אנחנו חייבים להבין דבר מאוד פשוט: העולם הזה נברא קודם כל רוחני ואחר כך גשמי, והגשמיות שאנחנו רואים בעיניים היא רק התלבשות החומר על הרוח. ואם העולם הזה הוא קודם כל רוחני ואחר כך גשמי, זה אומר שכל הבעיות הגשמיות שיש לנו בחיים הן לא באמת בעיות, אלא רק תוצאות של הבעיות. הבעיות האמיתיות הן בעיות רוחניות.

ניקח לדוגמה את בעיית הפרנסה. בעיית פרנסה היא לא בעיה גשמית, אלא בעיה רוחנית שהתוצאה שלה מתבטאת בצורה גשמית: מינוס, עיקולים, חוסר הכנסה. מה שמביא אותנו לבעיה הזאת זה מי שאנחנו, האופי והתכונות שלנו, והאופי והתכונות שלנו זה רוחניות. במילים אחרות: מחשבות מובילות אותנו לרגשות, רגשות מובילים אותנו לפעולות, הפעולות שלנו הופכות להרגלים, וההרגלים שלנו יוצרים לנו את המציאות.

אם האופי שלי הוא אופי של אדם שאפתן, עם מוטיבציה גבוהה, אמונה חזקה, ביטחון עצמי יציב, שמחת חיים ומשמעת עצמית גבוהה, בקיצור אופי ורוחניות ברמה גבוהה, הפעולות שלי יהיו בהתאם, והתוצאות שאני אקבל במציאות יהיו גבוהות מאוד ותואמות את האופי שלי. אבל אם כל הרוחניות שלי ברמה נמוכה, הביטחון העצמי שלי נמוך, האמונה שלי חלשה, הדימוי העצמי שלי לא יציב והמשמעת העצמית שלי ברצפה, התוצאות הגשמיות שלי יהיו חיים נוראיים.

במשפט אחד: אם אני רוצה לשנות לעצמי את המציאות מכל הבחינות, פרנסה, זוגיות, ביצועים, שמחה, תכלית וכדומה, אני חייב להגביר לעצמי את רמת הרוחניות שלי ולשנות לעצמי את האופי. נקודה. ועכשיו משפט שאתם תבינו בחלק הבא, שבו נוכיח בצורה שכלית ולוגית מעבר לכל צל של ספק שבן אדם לא צריך לעבוד דקה אחת בשביל כסף: "אנחנו לא צריכים לעבוד דקה אחת בשביל כסף, אבל הבעיה היא שאנחנו עובדים".

חלק 2 – הכסף כבר אצלך, וככה הוא יגיע אליך

אז כדי לשנות לעצמנו את המציאות, אנחנו חייבים לשנות את האופי. אבל מתי מתחילות כל הבעיות שלנו בחיים, במיוחד בעיית הפרנסה? ברגע שאנחנו לא מממשים את התכלית שלנו בעולם. שימו לב למשל הזה, הוא יסדר לכם את הכל.

נגיד והחלטתי לפתוח חברת הובלות שתעשה הובלות לכל הארץ. קניתי שתי משאיות ושכרתי שני נהגים שיעבדו אצלי. אחד הנהגים סיים את יום העבודה שלו, שם את המשאית בחניה של החברה והלך הביתה לישון. למחרת בבוקר הוא הגיע לעבודה, ואמרתי לו שהיום הוא עושה הובלות לקרית שמונה ולבאר שבע. הנהג לקח את המשימות שלו, הלך למשאית, בא להניע, ופתאום הוא רואה שאין דלק. הוא בא אלי ואומר לי: "אייל, אני צריך דלק". עניתי לו: "אין דלק". הוא אומר לי: "מה זה אין דלק? אני צריך דלק להובלות". אני אומר לו: "אחי, אין דלק". הוא אומר לי: "מה אתה מסתלבט עלי? אתה שכרת אותי, אתה אומר לי לאן לנסוע, אתה אומר לי מתי לקחת הפסקות ומתי לנוח, אתה שולח אותי להובלות – תן לי דלק!". "אין דלק!". הגיוני, חברים? ממש לא, ואפילו על גבול הטיפשות.

שימו לב, כי זה מאוד פשוט. הקב"ה הביא אותי לעולם בלי לשאול אותי אם אני רוצה או לא רוצה, או מתי לבוא לעולם. הקב"ה ייקח אותי מפה בלי להתייעץ איתי אם לקחת אותי ומתי. הקב"ה הוא זה שנותן לי כוח ללכת, לנשום ולדבר איתכם עכשיו, והקב"ה נתן לי ספר הוראות מאוד עבה, עם הוראות מפורטות מה לעשות בכל דקה מהיום שלי. ואם זו המציאות, הוא חייב לתת לי דלק! זו לא אופציה. הוא חייב לפרנס אותי, וזה לא קשור למצוות, כי אין שכר על מצוות בעולם הזה. חייבים לעשות מצוות, זו לא שאלה, אבל בלי שום קשר למצוות, הקב"ה חייב לתת לי דלק ולפרנס אותי, כי אם לא, אז שיפטר אותי. זו אפילו אותה המילה: פיטורין. לפטר אדם מהעבודה, ואדם שנפטר מהעולם.

כל עוד הקב"ה מחזיק אותי כאן, הוא חייב לפרנס אותי. אבל איפה מתחילה הבעיה? כשאנחנו לא מממשים את התכלית שלנו ואת מי שאנחנו, ואנחנו אפילו לא עולים על הדרך לחפש מה התכלית שלנו כאן, אלא אנחנו חושבים שאנחנו חכמים והולכים לחפש את הדלק בעצמנו. אנחנו בטוחים שאנחנו אלו שמביאים את הפרנסה, בגלל שאנחנו רואים בעיניים: "הנה, עבדתי חודש וקיבלתי צ'ק, ואם לא הייתי עובד, לא הייתי מקבל את הצ'ק". במילים אחרות, אני זה שמביא את הדלק. אז הקב"ה אומר: "אההה, אם אתה לא מממש את התכלית שלך בעולם ואתה זה שמביא את הדלק, אז תסתדר לבד, ואל תבוא אלי אחר כך בטענות".

תבינו, חברים, העולם הזה בתור עולם נוצר בשביל תכלית, והקב"ה שם בתוך העולם הזה בני אדם, ולכל בן אדם הקב"ה נתן תכלית אישית ותפקיד אישי שלו, שקשור ישירות לתכלית של העולם. כל הבעיות של האדם, במיוחד הפרנסה, מתחילות מהרגע שהאדם בוחר ללכת בדרך עצמאית שלא קשורה לתכלית שהקב"ה ייעד לו. הדרך הזאת מכוונת רק כסף, והוא מנסה להרוויח כסף בזכות עצמו. אז הקב"ה אומר: "אההה, אתה בוחר שלא להבין מי אתה ומה באת לעשות פה, ואתה מעדיף רק להרוויח כסף, אז תסתדר". בדיוק כמו שרבינו בחיי אומר בספר חובות הלבבות: "מפני שאם איננו בוטח באלוהים – הוא בוטח במישהו אחר, ומי שבוטח במישהו אחר חוץ מהקב"ה, מסיר האלוהים השגחתו מעליו ומניח אותו ביד מי שבטח עליו". אתה לא מממש את התכלית שלך בעולם ואתה בוטח בבוס שלך שייתן לך צ'ק? אז תסתדרו.

חלק 3 – הסיפור האישי שלי והזדמנות החיים שלך

בגיל 30 הייתי חילוני, גרתי בלוס אנג'לס, חייתי יחסית בשפע גדול ונגעתי בחיים עשירים מאוד. עבדתי בתחום המסעדנות והרווחתי יחסית הרבה מאוד כסף. באחד הימים עצרתי באמצע העבודה, יצאתי מאחת המסעדות, התיישבתי על חוף הים עם כלי העבודה עליי, והתחלתי לדמיין עם עצמי.

אמרתי לעצמי: "אייל, אתה מיליארדר. יש לך כסף שמספיק לדורות קדימה, ואין לך יותר דאגות פרנסה. אתה קם מחר בבוקר – מה אתה עושה עם עצמך?". בהתחלה עלו לי התשובות הבנאליות שעולות לכולם: "אני אתרום הרבה כספים, אני אפתח בתי כנסת, אני אכניס ספרי תורה, אני אאכיל רעבים". אחלה, מעולה, אבל לא בשביל זה הקב"ה שם אותך כאן. אתה חייב לעשות את זה, ברור, אבל זו לא התכלית שלך. סבבה, תרמתי הרבה כספים, אני קם מחר בבוקר, מה אני עושה? אז שוב התשובות הבנאליות: "אני אטייל בכל העולם, אני אקנה בתים, מכוניות". דמיינתי אפילו איזו מיטה תהיה לי, איזה בגדים יהיו לי בארון ואיזה שעון יהיה לי על היד, והרגשתי את ההרגשה של איך זה מרגיש. והבנתי גם שאנחנו בני אדם ואנחנו מתרגלים לחומר מהר. אני אומר לכם מניסיון: תסעו על פרארי חצי שנה, זה כמו לנסוע על טויוטה. אנחנו מתרגלים מהר. סבבה, תרמתי והתרגלתי לרמת חיים גבוהה, אני קם מחר בבוקר, מה אני עושה?

לא הייתה לי תשובה. באותו הרגע שהבנתי שאין לי תשובה ואני לא יודע מה אני עושה מחר בבוקר, הבנתי שלא משנה כמה חומר וכמה כסף יהיה לי, תמיד תהיה בי תחושת ריקנות והרגשה שמשהו חסר ומשהו תקוע בחיים שלי. ובאותו הרגע, בלי לחשוב פעמיים, עזבתי את הכל בלוס אנג'לס, עליתי לישראל, חזרתי בתשובה ונכנסתי לישיבה. למדתי במשך 4 שנים, ובגיל 35 מצאתי את עצמי נשוי עם 2 תינוקות, מינוסים גדולים בחשבון הבנק, ולא מצליח להכניס בקושי 5,000 שקל בחודש. הייתי מתוסכל מאוד, אבל הבנתי 3 דברים עיקריים.

הדבר הראשון הוא שהמציאות שלי היא תוצאה ישירה של האופי שלי ושל רמת הרוחניות שלי, ואם אני רוצה לשנות לעצמי את המציאות, אני חייב לשנות לעצמי את האופי ולהגדיל משמעותית את רמת הרוחניות שלי. ולא, אני ממש לא מדבר על מצוות, למרות שזה מאוד חשוב. הדבר השני שהבנתי זה שיש לי 2 אופציות, שיש עכשיו לכל בן אדם בעולם: או עכשיו לשנות לעצמי את החיים בצורה קיצונית, או חס ושלום להישאר תקוע במצב הנוראי הזה עד סוף החיים שלי.

הדבר השלישי שהבנתי זה שאם אני באמת רוצה לשנות לעצמי את החיים באופן טוטאלי, זה חייב להיות עכשיו, ואסור לי לדחות את זה אפילו לא בשנייה אחת. כי אם הקב"ה שלח לי את ההזדמנות להבין שאני צריך שינוי, הוא גם שולח לי עזרה לעשות את זה, ואני חייב לנצל את המומנטום. הקב"ה לא שולח לנו סתם הזדמנויות דווקא עכשיו, ולא סתם זה נקרא "מומנטום". "מומנטום" זה מלשון "מומנט", רגע. יש לי רק את הרגע הזה לשנות לעצמי את החיים, וידעתי שאם אני מנצל את הרגע הזה, הקב"ה יעזור לי ויהיה איתי כל הדרך. אבל אם אני לא מנצל את הרגע הזה ואני דוחה את השינוי, הקב"ה כבר לא יהיה איתי, ויהיה לי מאוד קשה בחיים.

ברור שעלתה לי מחשבה בראש שאמרה לי: "יש לך אישה, יש לך ילדים, חכה קצת, תעבוד איזה חודשיים-שלושה בתור שכיר, תתאזן קצת עם החובות שיש לך, לא תצא מהחובות אבל תתאזן איתם קצת, תייצב את הבית שלך, ואז תתחיל בשינוי". אבל ידעתי שהמחשבה הזאת באה ישירות מהשטן שרוצה לתקוע אותי בחיים, ואם אני רוצה שינוי משמעותי, אני חייב ללכת עם הקב"ה ולהתחיל בדיוק באותו הרגע שהוא שלח לי את ההזדמנות. עכשיו.

כמובן שבחרתי "להתאבד" על זה. נכנסתי לחדר, ובמשך 4 שנים ברציפות, עד גיל 39, כתבתי לעצמי, ואני מדגיש את המילה לעצמי, כי לא חשבתי אף פעם שאני אשתף את זה עם מישהו, דרך שתוציא אותי מכל הצרות בחיים. דרך שתעלה לי משמעותית את רמת הרוחניות, תחזק לי את האמונה, תעלה לי את הביטחון העצמי, הדימוי העצמי, שמחת החיים והמשמעת העצמית, בקיצור תחזק לי משמעותית את החוסן הנפשי, ותוביל אותי יד ביד להבין מי אני, מה באתי לעשות כאן בעולם, וגם איך לעשות את זה.

בגיל 39 יצאתי מהחדר, יישמתי את כל מה שכתבתי, והיום ב"ה אני בן 42. בזכות הקב"ה והדרך הזאת, כל הצרות שהיו לי בחיים, כולל בעיית הפרנסה, האמונה, הביטחון העצמי, הפחדים, החרדות ושאר הבעיות שהיו לי, פשוט נעלמו. הדרך הזאת היא סופר-פשוטה, אבל היא לא קלה, כי היא מצריכה עבודה. וזו הסיבה שרוב האנשים מעדיפים להישאר עבדים, ולחיות חיים בלי משמעות ובלי תכלית.

חלק 4 – זכות הבחירה: ככה מפסיקים לעבוד, וגם אתם יכולים

התכלית שלנו היא רק לממש את זכות הבחירה שלנו: להתקדם, ללמוד ולהתפתח באופן אקטיבי ורציף, בלי הפסקה. וכדי שאדם יוכל ללמוד, להתקדם ולהתפתח בלי הפסקה, כלומר לממש את זכות הבחירה, הרוחניות שלו חייבת להיות חזקה: המשמעת העצמית, האמונה, הביטחון העצמי, האומץ. זו תכלית החיים. ועכשיו שימו לב איך כל הבעיות בחיים, כולל הפרנסה, מתחילות להיפתר באופן אוטומטי ובלי יותר מדי מאמץ, כשמתחילים ללכת בדרך של התכלית שהקב"ה התכוון.

אני לא תכננתי לשתף אנשים אחרים בדרך הזאת, כי זו הדרך הפרטית והאישית שלי. אבל לאט לאט התחלתי להעלות סרטונים קצרים לרשת כדי לחזק אנשים אחרים, ואנשים התחילו לשלוח לי הודעות ולשאול אותי איך לפתור בעיות שיש להם בחיים. אני עניתי להם תשובות מתוך הדרך הזאת, ולאט לאט אותם אנשים ששאלו שאלות וקיבלו תשובות התחילו לחזור אלי עם פידבקים. אחד אומר לי: "אייל, תקשיב, הצלחתי לצאת מחובות גדולים מאוד". השני אומר לי: "אייל, ירדתי 80 קילו אחרי שניסיתי ונכשלתי במלא דיאטות". השלישית אמרה לי: "אייל, התפטרתי מהעבודה שלי למרות שהרווחתי בה הרבה כסף, פתחתי את עסק החלומות שלי, והיום יש לי לקוחות ברשימת המתנה 3 חודשים קדימה". הרביעי אמר לי: "אייל, הצלחתי לפתור לעצמי בעיית נישואין קשה מאוד כשהיה נראה שאין סיכוי". בקיצור, הבנתי שהדרך הזאת פותרת כל בעיה בחיים, והבנתי שהדרך הזאת לא שייכת לי, למרות שכתבתי אותה לעצמי, אלא היא שייכת לכולם, והיא חייבת להיות זמינה לכולם. באותו הרגע נכנסתי חזרה לחדר, צילמתי אותה, והיום הדרך הזאת זמינה לכולם.

חברים, תבינו, זה ממש לא קסם. האנשים האלו שהצליחו לפתור לעצמם בעיות מאוד משמעותיות בחיים שינו לעצמם את האופי, הגבירו לעצמם את הרוחניות באופן משמעותי, ועלו על הדרך להבין מה התכלית שלהם בעולם. וכשעושים את זה ועולים על הדרך שהקב"ה רוצה, אנחנו שותפים של הקב"ה בתכלית הבריאה. וכשאנחנו שותפים של הקב"ה בתכלית הבריאה, הוא שותף שלנו בחיים הפרטיים שלנו, והוא זה שידאג לנו לכל מה שאנחנו צריכים.

זה פשוט מאוד להבנה, אבל אחוז מאוד קטן מהאנשים שקוראים את זה עכשיו יעשו את הצעד המטורף הזה וישנו לעצמם את החיים, וכל השאר יעדיפו להישאר באזור הנוחות שלהם ולחיות חיים אומללים וקשים מאוד.

אתם צריכים לשאול את עצמכם שתי שאלות פשוטות מאוד. השאלה הראשונה: אתם מעדיפים להישאר עבדים כל החיים שלכם, או שהייתם רוצים לעלות על הדרך שתוביל אתכם להבין מה התכלית שלכם בעולם, מה אתם באמת אוהבים לעשות בחיים, ולהתפרנס מזה, ויפה? והשאלה השנייה: אתם מעדיפים להיות שותפים של הקב"ה בתכלית הבריאה והוא יהיה השותף שלכם בחיים, או שאתם מעדיפים להסתדר לבד?

אם אתם כמוני ואתם מרגישים שיש בכם הרבה מעבר למה שאתם עכשיו, ואתם באמת, אבל באמת, מוכנים ורוצים לעשות הכל כדי לחיות חיים מדהימים שאתם בוחרים לחיות, ולא חיים שאתם חייבים לחיות כדי לשרוד, אז הרגע הזה הוא הרגע שלכם. אל תדחו אותו. שבע"ה הקב"ה יעזור לכם לקחת את ההחלטה הנכונה לכם.