כסף זו תוצאה של מי שאתם, לא של מה שאתם עושים

1. כסף זו תוצאה של מי שאתם, לא של מה שאתם עושים. מקצוע ותואר הם אולי עשרה אחוזים ממה שמכניס כסף בפועל.
2. שלמה המלך ביקש לב שומע ולא עושר, והקב"ה נתן לו גם עושר וגם כבוד. העושר מגיע כנספח לאופי.
3. שום בריאה לא נוצרה לצורך עצמה. מי שמבקש רק "תן לי" לא מקבל, ומי שמבקש כלי כדי לעזור לאחרים מקבל הכל.
4. איך שאתה רואה את עצמך, ככה הסביבה תראה אותך. מי שנבהל מסכומים גדולים לא יקבל אותם.
5. היסוס של שנייה אחת מול הזדמנות מהקב"ה הופך לשנים של תקיעות וחיים שלמים של חרטה.

יש לכם בעיות פרנסה? תקשיבו טוב איך שלמה המלך פותר לכם את הבעיה, אחת ולתמיד: "הַחׇכְמָה וְהַמַּדָּע נָתוּן לָךְ - וְעֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד - אֶתֶּן לָךְ".

אנשים חושבים שבעיית הפרנסה היא בעיה של מקצוע, תחום עיסוק או תואר, וזו בדיוק הסיבה שהפרנסה שלהם דחוקה. תקשיבו טוב: כסף זו תוצאה של מי שאתם, לא של מה שאתם עושים. מה הכוונה? נגיד ויש בן אדם שיש לו שלושה תארים: אחד במשפטים, אחד במנהל עסקים והשלישי בכלכלה. אבל אם האופי של אותו אחד ברצפה, ובסולם מ-1 עד 10 האמונה שלו ב-2, המוטיבציה שלו ב-3, הדימוי העצמי שלו ב-1 והמשמעת העצמית שלו של ביטוח לאומי – התארים האלו לא יעזרו לו.

מקצוע או תואר זה חשוב מאוד, אבל זה אולי רק עשרה אחוזים ממה שמכניס לכם כסף בפועל. כי אם רמת הרוחניות שלכם נמצאת ברצפה, כי לא פיתחתם את עצמכם ולא דאגתם לחזק את מי שאתם ואת האופי הרוחני שלכם – שום מקצוע לא יעזור לכם.

מרגישים שהפרנסה דחוקה? יש מעליכם תקרת זכוכית מדומיינת? זו הסיבה, וזה גם הפתרון לבעיית הפרנסה מהשורש. כששלמה המלך עלה למלוכה, הקב"ה בא אליו בחלום ושאל אותו: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים - שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ". במילים אחרות: תבקש ממני מה שאתה רוצה.

מה רוב האנשים היו מבקשים? תן לי עושר, תן לי פרנסה טובה, תן לי בריאות, תן לי שמחה, תן לי נכסים, תן לי הצלחה. בקיצור: תן לי. אבל מה שלמה המלך מבקש? "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ... לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". שלמה המלך לא מבקש מהקב"ה עוד כסף ועוד נכסים. הוא מבקש מהקב"ה עוד חכמה, עוד בינה ועוד שליטה ברגשות – "לב שומע". כי הוא ידע שמה שמביא עושר והצלחה לאדם זה הוא בעצמו, ולא המקצוע שלו.

ומה הקב"ה נותן לו? "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי ה'... וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו: יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה... וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר - הִנֵּה עָשִׂיתִי כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן... וְגַם אֲשֶׁר לֹא שָׁאַלְתָּ - נָתַתִּי לָךְ – גַּם עֹשֶׁר גַּם כָּבוֹד".

אההה? למה? הוא ביקש חכמה. למה לב חכם ונבון מגיע ביחד עם עושר וכבוד? תשובה: כי הכסף והעושר מגיעים כנספח, בזכות האופי שלכם ובזכות מי שאתם – לא בזכות מה שאתם עושים. וזו הסיבה שאתם יכולים לראות אדם שהוא סופר-כישרוני, אבל חשבון הבנק שלו ריק.

שלמה המלך לא ביקש שהמלוכה תהיה יותר קלה. הוא ביקש יותר כישורים. שלמה המלך לא ביקש פחות אתגרים. הוא ביקש יותר חכמה כדי להתמודד איתם. שלמה המלך לא ביקש שכל האויבים שלו ימותו. הוא ביקש יותר כוח. ורוב האנשים תקועים כי הם מבקשים את הדברים הלא נכונים.

אבל יש עוד סוד גדול מאוד, שבלעדיו – הלך הכסף, דוד: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ". שלמה המלך לא ביקש חכמת לב בשבילו. הוא ביקש את זה כדי שהוא יוכל לעזור לאנשים אחרים. אדם שמבקש מהקב"ה "תן לי, תן לי, תן לי" לא יקבל כלום לעצמו, כי שום בריאה בעולם לא נוצרה לצורך עצמה. השמש לא מאירה לעצמה, הגשם לא יורד לעצמו, והעצים לא נותנים פירות לעצמם. והחידוש כאן – שגם בני אדם לא נוצרו לצורך עצמם.

כשאתם תהיו אנשים מספיק חזקים ומספיק חכמים – העושר יהיה התוצאה של זה. תפסיקו לבקש "שיהיה קל", ותתחילו לבנות את מי שאתם אמורים להיות.

ואם אתם רוצים להרוויח סכומי כסף גדולים בחיים שלכם, קחו תובנה חזקה מאוד שלא תשאיר לכם מקום לספק: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". התקשר אליי איזה אחד שאמר לי: "אייל, אני אצלך באתר, ואני רואה תגובות וביקורות של אנשים שיצאו ממינוסים, השתחררו מפחדים וחרדות, ירדו במשקל, פתחו עסקים מצליחים ושחררו לעצמם את החיים שהיו תקועים להם הרבה שנים. זה בדיוק מה שאני מרגיש היום, ואני רוצה עכשיו להצטרף לתהליך".

אמרתי לעצמי: בוא נראה אם הוא באמת רציני כמו שהוא אומר, וזרקתי לו סכום כסף מופרז. אמרתי לו: "סגור אחי, אתה בפנים. התהליך עולה 100,000 שקל. לרשום אותך?". ההוא נבהל: "100,000 שקל? מאיפה אני אביא 100,000 שקל?". וזו התובנה, חברים: "וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם".

המרגלים שהוציאו את דיבת הארץ ונבהלו מהענקים שהיו בה אמרו "ונהי בעינינו כחגבים". הם לא ראו את הענקים כענקים, הם ראו את עצמם קטנים. ונהי בעינינו! איך שאתה רואה את עצמך – ככה הסביבה שלך תראה אותך. ומה קרה עם המרגלים הקטנים? כולם מתו במגפה ולא נכנסו לארץ ישראל.

תקשיבו טוב: אדם שרואה את עצמו כאדם קטן, אדם שלא יכול, או במילים אחרות – אדם שנבהל כשהוא שומע סכומי כסף גבוהים. אז אני שואל: למה שהקב"ה ייתן לו להרוויח סכומים כאלו? למה שהקב"ה ייתן למישהו משהו שהוא נבהל ממנו? תבינו משפט שאני חוזר עליו בלי סוף: כסף זו תוצאה של מי שאתם, של האופי שלכם. לא של מה שאתם עושים. ואם יש בן אדם שהאמונה שלו חלשה, הדימוי העצמי שלו חלש, המוטיבציה שלו ברצפה, המשמעת העצמית שלו פגועה, והוא לא פיתח ולא חיזק את עצמו ואת האופי שלו – שלא יתפלא שחשבון הבנק שלו ריק.

ועכשיו תיזהרו, חברים, כי יש פרק זמן אחד מסוכן מאוד בחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. ברגע שאדם נכנס לפרק הזמן הזה, כל החיים שלו מתפרקים, ויהיה לו מאוד קשה לשקם אותם. לצערי, סביר להניח שרוב מי שקורא אותי עכשיו כבר נמצא בתוך פרק הזמן הזה. ולשמחתי, יש דרך לפתור את זה מהר מאוד.

"עַד מָתַי אַתָּה עָצֵל, מָתַי תָּקוּם מִשְּׁנָתֶךָ?". כמה פעמים בחיים שלנו אנחנו מקבלים הזדמנויות מהקב"ה? כמה פעמים הקב"ה שולח לנו שליחים שיעירו אותנו, ואנחנו ממשיכים לישון? כמה פעמים הקב"ה שולח לנו גלגלי הצלה כדי שנשתחרר מהפחדים, נצא מהחרדות, נשתחרר מהמינוסים ומהצרות, ואנחנו ממשיכים ללכת בדרך שמובילה אותנו דוך לאבדון?

אתם יודעים כמה אנשים אמרו לי בטלפון: "אייל, אתה חייב לשמוע! השארתי לך פרטים לגבי תהליך כי אני מרגיש שהחיים שלי תקועים, והלכתי להתבודדות לדבר עם הקב"ה. אני בוכה לקב"ה שישלח לי סימן, ופתאום אתה מתקשר אליי? זה פשוט לא הגיוני! כשמשאירים פרטים ברשת, מי שחוזר אליך בדרך כלל זה נציגי שירות ואנשי מכירות מעצבנים. השארתי לך פרטים, ובדיוק כשאני מסיים להתחנן לקב"ה שישלח לי סימן – אתה מתקשר!". אבל אתם יודעים מה עצוב בכל הסיפור הזה? שאצל רוב האנשים זה נשאר רק בגדר סימן, ואחר כך הם בוכים שהם תקועים בחיים.

הקב"ה בא לבן אדם לתוך הפנים, אומר לו "תתעורר על החיים שלך, אני איתך", ואותו אחד רץ חזרה דוך למצרים ולחיים הקשים שלו. והשאלה היא למה זה קורה? התשובה פשוטה: ברגע שאדם מקבל הזדמנות לשינוי משמעותי בחיים שלו, מי שקבע שאותו אחד יקבל את ההזדמנות הזאת – זה לא אני ולא אתם. זה רק הקב"ה. מי קבע שעכשיו תשבו לקרוא את השורות האלה, ומי נותן לכם את הכוח לשבת ולקרוא אותן?

כשהקב"ה שולח הזדמנות לבן אדם, זה הוא שהחליט שדווקא עכשיו זה הזמן הכי מתאים והכי נכון לעשות שינוי משמעותי בחיים של אותו אחד. ומה שיפה כאן – כשהקב"ה שולח הזדמנות לאדם, הקב"ה בעצמו עוזר לו לעשות את השינוי. אם אותו אחד היה חכם וניצל את ההזדמנות באותו הרגע, הקב"ה ילווה אותו יד ביד, ואותו אחד יראה איך הכל מסתדר לו כמעט בלי מאמץ בכלל.

אבל אם אותו אחד חשב שהוא חכם והחמיץ את ההזדמנות עם אותם השקרים שהוא מורח את עצמו כבר כמה שנים – "אני צריך לישון על זה", "אני רוצה לחשוב עוד קצת", או "תן לי להתייעץ עם אשתי" – זה כאילו הוא אומר לקב"ה בפנים: "אני מבין שאתה שלחת לי את ההזדמנות הזאת עכשיו, כי רק אתה שולח הזדמנויות, אבל שב רגע בצד. אני מחליט מתי זה נכון לי". ואז אותו אחד לא מבין למה כל החיים שלו תקועים במקום. כשבן אדם יגיע ב-120 שלו לקב"ה וישאל אותו: "אבא, למה אפשרת לחיים שלי להיות כאלו קשים?", הקב"ה ישאל אותו בחזרה: "למה אתה אפשרת?".

שנייה אחת. ההיסוס שלכם בין המחשבה והידיעה של מה שאתם צריכים לעשות בפועל, לבין הפעולה עצמה שאתם לא עושים. ולמה השנייה הזאת הכי מסוכנת בעולם? כי אם לא פעלתם במקום, השנייה הזאת של ההיסוס הופכת לחמש שניות, ואז לעשר, ואז לדקה, ואז ליום, ואז לשבוע, ואז לשנה – והופ! אתם תקועים בדיוק באותו המקום כבר חמש שנים, וככה זה נגרר כל החיים. תסתכלו על החיים שלכם עכשיו: כמה שנים אתם תקועים במקום בגלל השנייה הזאת? ומה היה קורה אם לפני חמש שנים הייתם מנצלים את השנייה הזאת ובוחרים לעשות שינוי משמעותי בחיים שלכם? תזכרו, חברים: היסוס של שנייה אחת יוביל אתכם לחיים שלמים של חרטה.

ואני אומר לכם את זה מהבשר שלי. תקשיבו לפסוק מספר משלי: "כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ, כֵּן הוּא". שנים הייתי במינוסים ובחובות, לא מסיים את החודש, וכל היום הייתי רודף אחרי הפרנסה. זה הטריד אותי ממש, ואני גם אדם דתי, אז ניסיתי לעשות הכל, כולל כל מיני סגולות לפרנסה, נרות, תפילות – אבל משום מה אצלי זה לא עבד. עד שהחלטתי שנמאס לי, ואני עושה הכל כדי למצוא בתורה מה השורש ההגיוני והפרקטי של הבעיה, וכמובן איך לפתור אותה. ותנחשו מה? תודה לקב"ה, בעיית הפרנסה נפתרה. ולא רק לי, אלא לעוד הרבה אנשים שעשו בדיוק את אותו הדבר.

ואתם תהיו מופתעים מאוד לשמוע שהפתרון פשוט מאוד, אבל הוא לא קל. לכל אחד יש רק שתי אופציות: או לעשות הכל כדי לפתור את הבעיה הזאת, ובעזרת השם בעוד חודש, חודשיים או חצי שנה להיות במקום הרבה יותר טוב בחיים – או שלא. קשה? ברור שזה קשה. אבל גם לחיות חיים שלמים של סבל עם פרנסה דחוקה – זה קשה.

אז הנה המוסר השכל של כל מה שקראתם כאן, במשפט אחד: "כִּי כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ, כֵּן הוּא". מה יש לכם בנפש – זה מה שתקבלו במציאות. שלמה המלך ביקש לב שומע וקיבל גם עושר וגם כבוד. המרגלים ראו את עצמם כחגבים, וכך הסתיימו החיים שלהם. ומי שמהסס שנייה אחת מול ההזדמנות שהקב"ה שולח לו, מוצא את עצמו באותו מקום גם אחרי חמש שנים. תפסיקו לחפש את הפרנסה במקצוע, בתואר או בסגולה. תתחילו לבנות את האמונה, את הדימוי העצמי, את המשמעת ואת האופי שלכם – ואת הכסף, בעזרת השם, תראו מגיע כנספח. כי כסף זו תוצאה של מי שאתם, לא של מה שאתם עושים.