מי שלא היה בבור לעולם לא ידע לנהל אימפריה

אין תירוצים! אין! תפסיקו לבלבל לעצמכם במוח ולשקר לעצמכם בלי סוף. אין תירוצים.

יוסף לא ישב ובכה על כתונת הפסים שקרעו לו. הוא הבין שהכתונת הייתה רק תחפושת, ובבור הוא פגש את האמת שלו. וכשהוא עמד מול האחים שלו בפרשת ויגש, הוא לא בא לנקום בהם, כי נקמה זה לאנשים חלשים. הוא עמד כמו גבר ובכה את החיים שלו החוצה, אבל הוא לא בכה דמעות של כאב והתמסכנות. אלו היו דמעות של כוח, של עוצמה, כי הוא ידע מי הוא ומה הוא רוצה מעצמו. וזו הסיבה שהוא אמר להם: "לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי הָאֱלֹהִים".

הכאב שלכם? החרמות? החובות? זה לא מה שיעצור אתכם, זה מה שיבנה אתכם, אבל בתנאי שתחליטו את זה. מי שלא היה בבור לעולם לא ידע לנהל אימפריה. מי שלא אכל מהרצפה לעולם לא ידע להעריך את הפסגה.