למה הכסף הולך אחרי העשירים – והחכמה אחרי החכמים?

1. "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה": השפע מגיע למי שכבר בנה בתוכו את הכלי לקבל אותו.
2. בעל המכולת ממלא כל כלי לפי הריח שכבר יש בו – מה שאתה מכניס לעצמך קובע במה ימלאו אותך.
3. תכשיט יקר משאילים לעשיר, כי הוא יודע להחזיר. חכמה ניתנת למי שיודע לשמור עליה ולהשתמש בה נכון.
4. מתנה ביד של מי שלא מוכן לה היא כמו סכין ביד לא נכונה – לכן השמיים לא מחלקים סתם.
5. דברים לא נופלים מהשמיים: רצון חזק ומאמץ אמיתי הם מה שפותח את הצינור.

מכירים את המשפט הזה: "כסף הולך אחרי כסף"? אז הוא נכון, אבל יותר מזה – גם החכמה הולכת אחרי החכמה. ספר שמות, פרק לא' פסוקים ב' ג': "ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה: ואמלא אתו רוח א-להים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה". אומר המדרש: אמר רבי יוחנן: "אין הקב"ה נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה". למה הדבר דומה?

נכנס אדם למכולת ובידו 3 כלים ריקים: אחד של דבש, אחד של יין ואחד של שמן, ומבקש מבעל המכולת למלא לו אותם. בעל המכולת נוטל את הכלים מידו, פותח ומריח איזה כלי הוא של יין, איזה כלי של דבש ואיזה של שמן ולפי כך ממלא אותם. כשהקב"ה רואה שיש אדם שיש בו חכמה, הוא ממלא אותו בעוד חכמה, וזו הסיבה שכתוב בפסוק: "ואמלא אותו רוח...".

נשאלת השאלה: מדוע הקב"ה נותן חכמה למי שכבר יש בו חכמה? הרי אם כבר אז מי שטיפש צריך חכמה. התשובה בסיפור (ילקוט שמעוני): אישה אחת שאלה את רבי יוסי בן חלפתא:

"למה כתוב בספר דניאל בפרק ב' בפסוק א': "יהב חכמתא לחכימין" (יתן חכמה לחכמים), הרי צריך להיות כתוב: "יהב חכמתא לטיפשין!".

אמר לה ר' יוסי: "יש לך תכשיט יקר?" ענתה לו: "כן". אמר לה: "אם יבואו שני אנשים – אחד עשיר ואחד עני ויבקשו ממך שתשאילי להם את התכשיט, למי תשאילי?" אמרה לו: "לעשיר". אמר לה: "למה?" אמרה לו: "כי אם הוא יאבד אותו, יש לו איך להחזיר." אמר לה: "ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר. את התכשיט שלך את לא משאילה אלא לאדם עשיר, ואת רוצה שהקב"ה יתן חכמה לטיפשים?".

תחשבו על זה רגע: אם אדם היה מבקש מכם סכין ואתם חושבים שיש סיכוי אפילו הכי קלוש שהוא יעשה עם הסכין שתתנו לו משהו שלילי. הייתם נותנים לו בכל זאת? המסקנה ברורה. דברים לא יפלו עלינו כך סתם מהשמיים. עלינו לרצות בהם מאוד ולהשקיע הרבה מאמץ כדי להשיג אותם.