הפה שלך מלא בחול: למה המילה שלך היא הסיבה שהחיים תקועים

1. הפסוק "לא יחל דברו" לא מדבר רק על נדרים, אלא על כל מה שיוצא לנו מהפה כל יום.
2. "לא יחל" פירושו לא להפוך את הדיבור לחול, למשהו שלא שווה כלום. מילה שלא מקוימת היא חול בפה.
3. הדיבור הוא הכלי היחיד שהופך חלום רוחני למציאות גשמית: א' אדמה ואש, מ' מים, ר' רוח.
4. אם אתה לא עומד מאחורי המילים הקטנות שלך, גם המילים הגדולות שלך על חלומות לא מחזיקות.
5. מילה בטון, גם כשלא נוח, היא מה שמזיז את החיים קדימה, כי כל העולם נשען על הדיבור.

זו הסיבה העיקרית למה החיים שלנו לא מתקדמים כמו שאנחנו מצפים, ולמה אנחנו לא מפסיקים לחטוף כאפות בלי סוף.

"אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַיהוָה אוֹ־הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה - לֶאְסֹר אִסָּר עַל־נַפְשׁוֹ - לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ - כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה."

אתם זוכרים את הסרטון הקודם שלי, שמסביר למה זה חשוב מאוד להוציא מהפה את מה שאנחנו רוצים לזמן לחיים שלנו, ולמה המילה "ויאמר" מופיעה כל כך הרבה פעמים בתורה? למי שפספס, במשפט אחד: השורש של המילה "ויאמר" הוא אמר, וראשי התיבות של המילה "אמר" הם כל יסודות הטבע שמהם מורכב כל החומר שאנחנו רואים בעולם. א' זו אדמה ואש, מ' אלו המים, ור' זו הרוח. כשאדם רוצה להפוך חלום רוחני למציאות גשמית ולברוא דברים חדשים, הכלי שאיתו הוא צריך להשתמש הוא רק הדיבור. ברגע שנתחיל לדבר את זה, נתחיל לראות את זה במציאות.

אבל מה זה קשור לסיבה שהחיים שלנו תקועים במקום, ואיך זה קשור לזה שאני חוטף כאפות בלי סוף? תקשיבו טוב. "אִישׁ כִּי־יִדֹּר נֶדֶר לַה'" – הפסוק הזה מדבר על כל מה שיוצא לנו מהפה, כל יום, לא רק נדר. ואיך הפסוק ממשיך? "לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ - כְּכָל־הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה." מה זה "לא יחל דברו"? לא יהפוך את הדיבור הרגיל שלו לחול, למשהו שלא שווה כלום.

"אני משלם לך מחר!" – והוא רודף אחריך כבר חצי שנה. "אני אעזור לפלוני" – ובסוף פלוני מוצא את עצמו עובד לבד. "תשלח לי קישור, אני עכשיו מתחיל את הקורס" – ובסוף אתה נשאר עם החיים הקשים שלך. אין בפה שלך קודש, כי המילה שלך לא שווה שום כלום, והפה מלא בחול.

חברים, תחשבו על זה רגע: אם הדיבור הוא הכלי שבורא את המציאות, ואתם בעצמכם לא מאמינים למה שיוצא לכם מהפה, איך המציאות אמורה להאמין לכם? אדם שהמילה שלו חול, גם החלומות שהוא מדבר נהיים חול. הוא אומר "אני אצליח", "אני אשתנה", "אני מתחיל", והעולם כבר למד שהמילים שלו לא מחזיקות, ולכן שום דבר לא זז.

ברגע שהמילה שלנו תהיה מילה בטון, לא משנה מה אמרנו ולא משנה אם זה מתאים לנו או לא, ונעמוד מאחורי כל מה שיוצא לנו מהפה, גם כשלא נוח לנו, החיים שלנו יתחילו לזוז לכיוון הנכון. כי כל העולם נשען רק על הדיבור, ובלי הדיבור אין קיום לעולם.

אז מהיום, לפני שאתם פותחים את הפה, תשאלו את עצמכם: אני הולך לעמוד מאחורי זה? אם לא, אל תגידו. ואם אמרתם, תעשו. תנקו את החול מהפה, ותראו איך המציאות מתחילה להקשיב לכם.