"פרו ורבו ומלאו את הארץ" — המתנה שקיבלת ולא פתחת

1. כל אדם מתברך ברגע שנולד בכישרון שרק הוא קיבל. אין אפילו אדם אחד בלי ברכה מהקב"ה.
2. הבעיות מתחילות כשחיים הפוך: רודפים אחרי כסף במקום לממש את המתנה שכבר נמצאת אצלנו.
3. "פרו ורבו" זה לא רק ילדים: זה לקחת את מה שקיבלת, ליצור ממנו משהו חדש ולהפיץ אותו לאחרים.
4. הציוויים הראשונים בתורה הם ברכה ויצירה, לא איסורים. עשרת הדיברות הן למי שצריך עונש כדי להתעורר.
5. הסדר המלא: ברכה, הכפלה והפצה, ואז כניעה לקב"ה שלא תגיע לגאווה. כך החיים נהיים "טוב מאוד".

כמעט כל הבעיות שיש לנו בחיים נובעות מדבר אחד: אנחנו פועלים כמעט הפוך לגמרי ממה שאנחנו באמת צריכים לעשות. אנחנו מנסים להרוויח כסף במקום לממש פוטנציאל, ולא באמת מבינים שהכסף כבר נמצא אצלנו בכיס, ועלינו רק להוציא אותו החוצה.

אנחנו חולמים להיות באחוזון הגבוה של העולם, בקהילת החמישה אחוזים, באחוז הבודד שמצליח מעל כולם. אבל אנחנו לא עושים את מה שאנחנו באמת צריכים לעשות.

התשובה נמצאת בפרשת בראשית, בפרשת הבריאה, ובפרשת נח. ואלו הפסוקים: "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד".

"וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ". בשנייה הראשונה שאדם נולד הוא מקבל מתנה. באותה שנייה שהוא נולד הוא מתברך בכישרון שרק הוא קיבל. לא קיים אדם אחד בעולם שאין לו כישרון ייחודי משלו. אין אפילו אדם אחד בעולם שאין לו ברכה מהקב"ה.

הבעיות מתחילות כשאתה עושה הפוך ממה שהקב"ה בירך אותך. הבעיות מתחילות כשאנחנו עושים הפוך מהמתנה שקיבלנו.

אנחנו מנסים ללכת "לעשות כסף". אנחנו לא חושבים על עצמנו, לא חושבים מה אנחנו באמת רוצים, איך אנחנו באמת רוצים לחיות את החיים שלנו. אנחנו חושבים שהכסף צריך להביא לנו את החיים שאנחנו רוצים, שהמכונית החדשה תיתן לנו את ההרגשה שאנחנו מחפשים. אתה מבין שאתה חי הפוך? אתה מבין שקיבלת כישרון שיכול להכניס לך מיליונים בקלות, ואתה הולך לחפש עבודה? אתם מחפשים עבודה, אבל לא מבינים שהעבודה כבר נמצאת אצלכם.

"זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים". ויברך! יש לך ברכה. יש לך ברכה! למה אתה מבזבז לעצמך את החיים בלעשות את ההיפך ממה שאתה יודע שאתה צריך לעשות? "וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה-טוֹב מְאֹד". טוב מאוד!

החיים שלך יכולים להיות "טוב מאוד". למה אתה לוקח אותם והורס אותם בידיים שלך? למה? ומה כתוב אחר כך? הציוויים הראשונים בתורה: "זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם, וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ".

"פרו ורבו". מה זה "פרו ורבו"? פרו ורבו זה לא רק להביא ילדים. "פרו ורבו" אומר שהקב"ה נתן לך משהו, ואתה צריך ליצור ממנו משהו חדש. פרו ורבו זה ליצור ולהפיץ לאחרים את המתנה שקיבלת כשנולדת. פרו ורבו זה לעזור לאנשים אחרים. תכבוש את הארץ עם הכישרון שלך. צא לדרך! ממה אתה מפחד?

כל כך הרבה פסוקים שבהם הקב"ה אומר לך: אל תפחד, לך, אני מאחוריך. "הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל-תַּעֲרֹץ וְאַל-תֵּחָת כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ". "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם כִּי-ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". עם אותם הניסים שאיתם הוצאתי אותך מארץ מצרים, אני אוציא אותך מכל צרה שלא תהיה. אבל תלך איתי.

אלו הדיברות הראשונות של התורה, אלו הציוויים הראשונים של התורה: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". והם מדברים לאנשים שמבינים עניין ולא צריכים עונשים כדי להתעורר.

לא עשרת הדיברות. עשרת הדיברות הן הפקודות הראשונות רק למי שצריך עונש כדי להתעורר. עשרת הדיברות הן למי שסוטה מהדרך הנכונה: לשקר, לגנוב, לרמות, לחמוד. עשרת הדיברות הן לאנשים שנפלו נמוך, לא למי שהולך עם האמת עד הסוף.

אין לכם שליטה על החיים שלכם. יש לכם את כל היום לעשות את מה שאתם באמת רוצים לעשות, ואתם בוחרים ללכת לעבוד אצל מישהו שאתם לא אוהבים, שלא אכפת לכם ממנו, ובסוף אתם גם מתלוננים עליו כשהוא נותן לכם צ'ק ומפרנס אתכם. הוא דואג לכם לפרנסה קבועה כל חודש, דואג לכם לביטוח בריאות, משלם עליכם ביטוח לאומי, נותן לכם הטבות, ואתם מתלוננים עליו. זה לא נראה לכם הפוך? מה הוא אשם? מה הוא אשם שאתם לא מנצלים את המתנה שקיבלתם מהקב"ה?

כל אדם חייב לחפש ולרדוף אחרי התכלית שלו, גם אם זה ייקח לו את כל החיים. אבל יש דבר אחרון שאסור לנו לשכוח בשום פנים ואופן. הקב"ה אומר לנו במפורש: קחו את המתנה שקיבלתם ממני, "וַיְבָרֶךְ אֹתָם". את המתנה הזאת תכפילו ותפיצו בכל הארץ, "וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ". ואחר כך הוא אומר לנו: תיכנעו לי, שחס ושלום לא תגיעו לידי גאווה, "וְאַךְ אֶת-דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ".

זה כל הסדר: ברכה, יצירה, הפצה, וכניעה. המתנה כבר אצלך מהרגע שנולדת. מה שנשאר לך זה להפסיק לחיות הפוך, לפתוח אותה ולצאת איתה לדרך. ואם תפעלו ככה, כל זה יהיה לכם "טוב מאוד".