עבודה מול מלאכה: אתה עבד או מלך?

1. עבודה היא משורש עבד: עבד מכוון כסף, וכשמפסיקים לו את הכסף הוא מפסיק. מלאכה היא משורש מלך ומלאך: מלך עושה מה שהוא אוהב, והכסף הוא התוצאה.
2. הפסוק אומר "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה": המלאכה נעשית לבד, לא אנחנו צריכים לעשות אותה.
3. כל אחד נברא לשליחות ספציפית כמו מלאך, אבל בניגוד למלאך יש לנו בחירה, ורוב האנשים בוחרים לא לברר אותה.
4. בעיית פרנסה היא לא בעיה גשמית אלא רוחנית: האופי והתכונות שלך יוצרים את ההרגלים, וההרגלים יוצרים את המציאות.
5. כדי לשנות את המציאות בכל תחום צריך להעלות את רמת הרוחניות ולשנות את האופי, לא לרדוף אחרי התוצאה.

זה החלק הראשון מתוך סדרה של שלושה חלקים, שפשוטו כמשמעו ישנו לכם את כל תפיסת החיים שחייתם עד עכשיו, ישנו לכם את כל מה שחשבתם עד עכשיו לגבי החיים שלכם, ויעלו אתכם על הדרך להבין מה התכלית שלכם בעולם הזה ואיך לממש אותה בפועל. מי שיפעל לפי מה שהוא ילמד כאן יפסיק לעבוד בעבודה שהוא שונא, ויתחיל להתפרנס רק ממה שהוא אוהב לעשות.

מי שיבחר שלא ללכת בדרך הזאת, כנראה שהחיים שלו יהיו חיים קשים מאוד עם חובות ומינוסים בבנק, פחדים, חרדות, וחיים בלי משמעות שמלווים בתחושת ריקנות קשה. אם עד עכשיו הוא לא הרגיש אותה, התחושה הזאת בוודאות תתעורר אצלו בגיל מאוחר יותר, כמו אצל רוב האנשים שפונים אליי, ואז כנראה שזה יהיה מאוחר מדי, ויהיה לו מאוד קשה לשנות לעצמו את החיים.

תעשו טובה: תוודאו שאתם עוברים ומבינים את כל החלקים של הסדרה, כדי שתצליחו לראות את התמונה השלמה, וכדי שבאמת תתחילו לחיות חיים עוצמתיים ומלאים בשפע, בדיוק כמו שאתם רוצים.

רוב האנשים לא יודעים את ההבדל המהותי בין עבודה למלאכה. ההבדל הזה ייתן לנו את הבסיס לשינוי משמעותי בחיים, ורק הנקודה הזאת לבד תשנה לנו כבר עכשיו את המחשבה בצורה קיצונית, ותפתח לנו את הכיוון לחיים שאנחנו רוצים לחיות.

יש בתורה שני פסוקים עיקריים שמהם נבין מה ההבדל בין עבודה למלאכה. הפסוק הראשון אומר: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'...", והפסוק השני אומר: "ששת ימים תעבוד, ועשית כל מלאכתך". שימו לב לניקוד: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה". המלאכה תֵּעָשֶׂה לבד. לא אנחנו צריכים לעשות אותה.

אז מה ההבדל בין עבודה למלאכה? פשוט מאוד. עבודה, שורש המילה עבד. עבד מכוון כסף. כל עוד הוא מקבל כסף, הוא מספק את הסחורה. מפסיקים לו את הכסף, הוא מפסיק לעבוד.

מלאכה, שורש המילה מלך ומלאך. מלך לא עובד. מלך עושה את מה שהוא רוצה, בוחר ואוהב לעשות, והתוצאה של מה שהוא עושה היא כסף, והרבה יותר מכל עבודה שהוא יעבוד. אבל אם נפסיק לו את הכסף, הוא לעולם לא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב.

דוגמה: עומר אדם. אם נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשיר? בחיים לא. זה הבן אדם. זה האופי. מסי, שחקן הכדורגל. אם נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשחק כדורגל? בחיים לא. זה הבן אדם. זה האופי. אלו דוגמאות של אנשים שהם לא מכוונים כסף, אלא הכסף הוא התוצאה של מה שהם אוהבים לעשות.

בן אדם צריך לשאול את עצמו שאלה מאוד פשוטה: האם אני מוכן לעשות את מה שאני עושה בעבודה שלי, כל יום, כל היום, כל החיים, בלי הפסקה, מבלי שישלמו לי על זה כסף ובלי שימחאו לי כפיים?

אם אתם מהססים עם התשובה שלכם, אז בוודאות התשובה היא "לא". ואם ככה, אז אתם בוודאות לא בכיוון של תכלית החיים שלכם, אלא אתם מכוונים כסף, וכרגע אתם מוגדרים כעבדים. אנשים חושבים שיצאנו ממצרים לפני יותר מ-3500 שנה, והם לא מבינים שמצרים זה כאן, בראש.

מלאך זה יצור שנוצר בשביל שליחות ספציפית: רפאל לרפא, מיכאל למלחמה, גבריאל לדינים. כל אחד ואחת מאיתנו גם כן נוצר בשביל תכלית עם שליחות ספציפית, וההבדל בינינו לבין המלאכים הוא שלמלאכים אין זכות בחירה, והם חייבים למלא רק את השליחות שבשבילה הם נוצרו. אבל לנו יש זכות בחירה. אנחנו יכולים לבחור שלא למלא את השליחות שלנו בעולם, ולצערי רוב האנשים בעולם בוחרים ללכת לעבוד בעבודה שהם שונאים, ולא מנסים בכלל להבין מה השליחות שלהם.

אנחנו חייבים להבין דבר מאוד פשוט: העולם הזה נברא קודם כל רוחני ואחר כך גשמי, והגשמיות שאנחנו רואים בעיניים היא רק התלבשות החומר על הרוח. ואם העולם הזה הוא קודם כל רוחני ואחר כך גשמי, זה אומר שכל הבעיות הגשמיות שיש לנו בחיים הן לא באמת בעיות, אלא רק תוצאות של הבעיות. הבעיות האמיתיות הן בעיות רוחניות.

ניקח לדוגמה את בעיית הפרנסה. בעיית פרנסה היא לא בעיה גשמית, אלא בעיה רוחנית שהתוצאה שלה מתבטאת בצורה גשמית: מינוס, עיקולים, חוסר הכנסה. מה שמביא אותנו לבעיה הזאת זה מי שאנחנו, האופי והתכונות שלנו. והאופי והתכונות שלנו זה רוחניות. במילים אחרות: מחשבות מובילות אותנו לרגשות, רגשות מובילים אותנו לפעולות, הפעולות שלנו הופכות להרגלים, וההרגלים שלנו יוצרים לנו את המציאות.

אם האופי שלי הוא אופי של אדם שאפתן, עם מוטיבציה גבוהה, אמונה חזקה, ביטחון עצמי יציב, שמחת חיים ומשמעת עצמית גבוהה, בקיצור אופי ורוחניות ברמה גבוהה, הפעולות שלי יהיו בהתאם, והתוצאות שאני אקבל במציאות יהיו גבוהות מאוד ותואמות את האופי שלי. אבל אם כל הרוחניות שלי ברמה נמוכה, הביטחון העצמי שלי נמוך, האמונה שלי חלשה, הדימוי העצמי שלי לא יציב והמשמעת העצמית שלי ברצפה, התוצאות הגשמיות שלי יהיו חיים נוראיים.

במשפט אחד: אם אני רוצה לשנות לעצמי את המציאות מכל הבחינות, פרנסה, זוגיות, ביצועים, שמחה, תכלית וכדומה, אני חייב להגביר לעצמי את רמת הרוחניות שלי ולשנות לעצמי את האופי. נקודה.

אז מה המוסר השכל של החלק הראשון? שהבעיה העיקרית שלכם, גם בפרנסה, היא לא מה שאתם רואים בבנק. הבעיה היא שאתם חיים כעבדים: קמים בבוקר בשביל כסף, רודפים אחרי תוצאה, ובינתיים השליחות שבשבילה נבראתם מחכה בצד. מלך לא רודף אחרי הכסף. מלך עושה את המלאכה שלו, והכסף רודף אחריו. ההבדל בין השניים הוא לא בעולם שבחוץ, הוא בראש, באופי וברוחניות. ושם, בדיוק שם, מתחיל השינוי.

ואני אשאיר אתכם עם משפט אחד: "אנחנו לא צריכים לעבוד דקה אחת בשביל כסף, אבל הבעיה היא שאנחנו עובדים". את המשפט הזה תבינו בחלק הבא, שבו נוכיח בצורה שכלית ולוגית, מעבר לכל צל של ספק, שבן אדם לא צריך לעבוד דקה אחת בשביל כסף. עד אז, תשאלו את עצמכם בכנות: אני עבד, או מלך?