אתה מיליארדר. מה אתה עושה מחר בבוקר?

1. בני אדם מתרגלים לחומר מהר מאוד: חצי שנה על פורשה מרגישה כמו טויוטה. כסף לבדו לא ממלא את הריקנות.
2. המציאות שלך היא תוצאה ישירה של מי שאתה. כדי לשנות את המציאות חייבים לשנות את האופי ולהעלות את רמת הרוחניות.
3. לכל אדם יש רק שתי אופציות: לשנות את החיים בצורה קיצונית עכשיו, או להישאר תקוע עד סוף החיים.
4. כשהקב"ה שולח תובנה שצריך שינוי, הוא שולח באותו רגע גם את ההזדמנות וגם את העזרה. זה מומנטום – רגע.
5. המחשבה "תהיה אחראי, חכה קצת, תתאזן ואז תטפל בעצמך" היא בדיוק מה שתקע אותך עד היום.

אני רוצה לספר לכם את הסיפור האישי שלי. אני מאמין שהוא יגרום להרבה מאוד גבות לעלות, אבל יותר מזה – הוא ייתן הרבה כוחות, ויגרום להרבה מאוד אנשים לעשות שינוי משמעותי בחיים שלהם – כאן ועכשיו.

בגיל 30 הייתי חילוני, וגרתי בלוס אנג'לס. חייתי יחסית בשפע גדול, ונגעתי בחיים עשירים מאוד. עבדתי בתחום המסעדנות והרווחתי יחסית הרבה מאוד כסף. באחד מהימים עצרתי באמצע העבודה, יצאתי מאחת המסעדות, התיישבתי על חוף הים עם כלי העבודה עליי – והתחלתי לדמיין עם עצמי.

אמרתי לעצמי: "אייל, אתה מיליארדר. תוריד רגע את אינטרס הפרנסה. יש לך כסף שמספיק לדורות קדימה, ואתה יותר לא צריך לדאוג לכסף. אתה קם מחר בבוקר – מה אתה עושה עם עצמך?". בהתחלה עלו לי התשובות הבנאליות שעולות לכולם: "אני אתרום הרבה כסף, אני אפתח בתי כנסת, אני אכניס ספרי תורה...". אחלה, מעולה! אבל אמרתי לעצמי שלא בשביל זה הקב"ה שם אותי כאן. צריך לתרום כמה שיותר, אין ספק, אבל זאת לא התכלית שלי. סבבה – תרמתי הרבה כספים, אני קם מחר בבוקר – מה אני עושה?

אז שוב עלו לי תשובות בנאליות: "אני אטייל בכל העולם, אני אקנה בתים, מכוניות". דמיינתי אפילו איזו מיטה תהיה לי, איזה בגדים יהיו לי בארון ואיזה שעון יהיה לי על היד, והרגשתי את ההרגשה של איך זה מרגיש. והבנתי גם שאנחנו בני אדם, ואנחנו מתרגלים לחומר מהר מאוד. אני אומר לכם מניסיון: תסעו על פורשה חצי שנה – זה כמו לנסוע על טויוטה. אנחנו מתרגלים. סבבה – תרמתי הרבה כספים, והתרגלתי לרמת חיים גבוהה. אני קם מחר בבוקר – מה אני עושה?

לא הייתה לי תשובה. באותו הרגע הבנתי שאין לי תכלית ואין לי משמעות למה שאני עושה, ולא משנה כמה כסף יהיה לי – תמיד תהיה בי תחושת ריקנות והרגשה שמשהו חסר ומשהו תקוע בחיים שלי. ובאותו הרגע, בלי לחשוב פעמיים, עזבתי את הכל בלוס אנג'לס, עליתי לישראל, חזרתי בתשובה ונכנסתי ללמוד בישיבה. למדתי במשך 4 שנים, ובגיל 35 – תקשיבו טוב – מצאתי את עצמי נשוי עם 2 תינוקות, עם פחדים וחרדות ברמה של כמעט שיתוק בחצי פנים, עם מינוסים גדולים מאוד בחשבון הבנק, ובקושי מצליח לגרד את ה-5,000 שקלים בחודש.

זה כאילו הקב"ה אמר לי: "אני אתן לך הרבה מאוד חכמה והרבה מאוד כישרונות – הרבה מעבר לממוצע, אבל אתה – את ה-5,000 שקלים בחודש – אתה לא עובר".

הייתי מתוסכל מאוד, אבל הבנתי 3 דברים עיקריים. הדבר הראשון הוא שהמציאות שלי היא תוצאה ישירה של מי שאני, של האופי שלי ושל רמת הרוחניות שלי. אם אני רוצה לשנות לעצמי את המציאות – אני חייב לשנות לעצמי את האופי, ולהגדיל משמעותית את רמת הרוחניות שלי. ולא, אני ממש לא מדבר על מצוות, למרות שזה מאוד חשוב.

הדבר השני שהבנתי הוא שיש לי 2 אופציות, שיש עכשיו לכל בן אדם בעולם: או לשנות לעצמי עכשיו את החיים בצורה קיצונית, או חס ושלום להישאר תקוע באותו המצב הנוראי עד סוף החיים שלי.

הדבר השלישי שהבנתי הוא שאם אני באמת רוצה לשנות לעצמי את החיים באופן טוטאלי – זה חייב להיות עכשיו, ואסור לי לדחות את זה אפילו לא בשנייה אחת. כי כשהקב"ה שולח לבן אדם את התובנה שהוא צריך שינוי, באותו הרגע הוא גם שולח את ההזדמנות וגם את העזרה לעשות את זה.

זה מה שנקרא מומנטום. "מומנטום" זה מלשון "מומנט" – "רגע". יש לי רק את הרגע הזה לשנות לעצמי את החיים, וידעתי שאם אני מנצל את הרגע הזה – הקב"ה יעזור לי ויהיה איתי כל הדרך. אבל אם אני לא מנצל את הרגע הזה, ואני דוחה את השינוי הזה – הקב"ה כבר לא יהיה איתי, ויהיה לי מאוד קשה בחיים. "התייצבו וראו את ישועת ה' אשר יעשה לכם היום". היום!

אני לא אשקר לכם, וברור שעלתה לי מחשבה בראש שאמרה לי: "תהיה אחראי, יש לך אישה, יש לך ילדים. חכה קצת, תעבוד כמה חודשים בתור שכיר, תתאזן קצת עם החובות שיש לך – אתה לא תצא מהם, אבל תתאזן קצת – ואז תתחיל לטפל בעצמך". אבל ידעתי שהמחשבה הזאת באה ישירות מהשטן שרוצה לתקוע אותי בחיים, כי זה מה שהוא עשה עד עכשיו. ואם אני רוצה שינוי משמעותי – אני חייב ללכת עם הקב"ה עד הסוף, ולהתחיל בדיוק באותו הרגע שהוא שלח לי את ההזדמנות. עכשיו.

כמובן שבחרתי "להתאבד" על זה. נכנסתי לחדר, ובמשך 4 שנים ברציפות, עד גיל 39, כתבתי לעצמי – ואני מדגיש את המילה לעצמי, כי לא חשבתי שאני אשתף את זה עם מישהו אחר – דרך שתוציא אותי מכל הצרות בחיים. דרך שתעלה לי משמעותית את רמת הרוחניות, תחזק לי את האמונה, תעלה לי את הביטחון העצמי, תחזק לי את הדימוי העצמי, את שמחת החיים ואת המשמעת העצמית, תעזור לי להתמודד עם פחדים וחרדות – בקיצור, תחזק לי משמעותית את החוסן הנפשי – ותוביל אותי יד ביד וצעד אחרי צעד להבין מי אני, מה התכלית שלי, ואיך להוציא את זה לפועל.

בגיל 39 יצאתי מהחדר ויישמתי את כל מה שכתבתי. והיום, ב"ה, אני בן 42, ובזכות הקב"ה והדרך הזאת – כל הצרות שהיו לי בחיים, כולל בעיית הפרנסה, האמונה, הביטחון העצמי, הפחדים, החרדות ושאר הבעיות שהיו לי – פשוט נעלמו.

חברים, הדרך הזאת היא סופר-פשוטה, אבל היא לא קלה, כי היא מצריכה השקעה. וזו הסיבה שרוב האנשים מעדיפים להישאר עבדים, ולחיות חיים מלאים בצרות ובייסורים, בלי משמעות ובלי תכלית. אל תהיו מהם. הקב"ה לא שם אתכם כאן כדי להתרגל לשעון ולמכונית, אלא כדי למצוא את התכלית שלכם ולהוציא אותה לפועל. ואם ברגע זה עלתה לכם התובנה שאתם צריכים שינוי – דעו שיחד איתה הגיעו גם ההזדמנות וגם העזרה. לא מחר, לא אחרי שתתאזנו. היום.