ההוכחה שלא צריך לעבוד דקה אחת בשביל כסף
- כל עוד הקב"ה מחזיק אותך בעולם, הוא חייב לספק לך פרנסה, כמו בעל חברה שחייב דלק לנהג שלו.
- הפרנסה נעצרת כשכל ההוויה שלך מכוונת להביא אותה לבד, במקום לממש את התפקיד שלך.
- מי שבוטח בבוס במקום באלוהים, נעזב ביד הבוס, כדברי חובות הלבבות.
- פרשת המן לא השתנתה: למאמינים הפרנסה בפתח, לשאר מסע ארוך. רק האוהל הפך לבניין.
- אדם לעמל יולד, אבל העמל הנכון הוא העבודה על עצמך ועל הרוחניות שלך.
אחרי שהבנו בחלק הראשון מי נחשב לעבד שיחיה חיים קשים מאוד, מה ההבדל בין עבודה למלאכה, ומה מביא בן אדם למצב שהוא עוסק במה שהוא אוהב ומתפרנס מזה, עכשיו אנחנו הולכים להוכיח בצורה שכלית ולוגית, מעבר לכל צל של ספק, שבן אדם לא צריך לעבוד דקה אחת בשביל כסף, ושהכסף צריך לזרום אליו בקלות.
אמרנו שכדי לשנות לעצמנו את המציאות הגשמית אנחנו חייבים לשנות את האופי שלנו, את מי שאנחנו. הבנו שכל הבעיות שיש לנו בחיים, כולל בעיית הפרנסה, מתחילות מהרגע שבו אנחנו הולכים לעבוד כדי להרוויח כסף, וזונחים את התפקיד שבשבילו הקב"ה שם אותנו בעולם.
תקשיבו טוב למשל הזה, הוא יסדר לכם את הכל. נגיד והחלטתי לפתוח חברת הובלות שעושה הובלות לכל הארץ. קניתי שתי משאיות ושכרתי שני נהגים שיעבדו אצלי. נהג אחד לקח את המשאית ויצא לעבודה, ואני יושב במשרד מול מסכי המחשב, מסתכל על המפה, ורואה שהנהג חורג מהמסלול שביקשתי ממנו. אבל הוא עשה את כל העבודה, אז העלמתי עין.
הנהג חזר, שם את המשאית בחניה של החברה והלך הביתה לישון. למחרת בבוקר הוא בא לעבודה, ואמרתי לו שהיום הוא עושה הובלות לקרית שמונה ולבאר שבע. הנהג לקח את המפתחות של המשאית, בא להניע, ופתאום הוא רואה שאין דלק.
הוא בא אלי למשרד ואומר לי: "אייל, אני צריך דלק". אני אומר לו: "אין דלק". הוא אומר לי: "מה זה אין דלק? אני צריך דלק למשאית שלך". אני אומר לו: "אין דלק". הוא אומר לי: "אחי, נו די. אתה רוצה שאני אעשה את העבודה, תן דלק. אתה לא רוצה, תפטר אותי. אבל אל תשחק איתי משחקים. תן דלק". אני אומר לו: "אין דלק".
הגיוני, חברים? ממש לא. כל עוד אני מחזיק אותו אצלי בעבודה, אני חייב לספק לו דלק. ואם זו המציאות, אז תקשיבו טוב: אני לא בחרתי לבוא לעולם. לא התייעצו איתי מאיפה, איך ומתי. כשייקחו אותי מפה, אף אחד לא יתייעץ איתי איך, מאיפה ומתי. כשבאתי לעולם קיבלתי ספר הוראות מאוד גדול על מה אני עושה כל דקה מהיום שלי, לא כל שלושה חודשים, כל חצי שנה או כל שנה. את הכוח לאכול, לישון, ללכת, לדבר ולהעביר את השיעור הזה עכשיו, הקדוש ברוך הוא נותן לי. הוא יכול לייבש אותי עכשיו באמצע, ואני לא יכול לעשות שום דבר עם זה.
ואם זו המציאות, חברים, אז תקשיבו טוב: זאת לא שאלה של אם אני צדיק או רשע, גוי או יהודי, וזה לא קשור למצוות, כי כתוב בגמרא "שכר מצווה בהאי עלמא ליכא". אין שכר מצוות בעולם הזה, מצוות זה עולם הבא. ואם ככה, כל עוד הקדוש ברוך הוא מחזיק אותי כאן בעולם, הוא חייב לתת לי דלק. הוא חייב לתת לי פרנסה. זאת לא אופציה. אתה לא רוצה אותי כאן בעבודה, תפטר אותי, אבל אל תשחק איתי משחקים.
אז נשאלת השאלה: למה הוא לא נותן לי פרנסה? התשובה מחולקת לשני חלקים, שימו לב. הסיבה הראשונה שאני לא מקבל פרנסה היא שאני לוקח את המשאית, הגוף שלי, ומטייל איתו במקומות שהוא לא ביקש ממני. אבל עובדתית הוא מעלים עין, ובגלל זה אנחנו עדיין פה מדברים.
הסיבה השנייה שאני לא מקבל פרנסה, והיא הרבה יותר עיקרית, היא שכל יום, כל היום, כל החשיבה, כל ההוויה, כל הפעולות, כל הרצונות וכל הבן אדם עצמו, הכל מכוון ללכת להביא את הדלק, את הפרנסה, לבד. ואם ככה, אז הקדוש ברוך הוא אומר: "אההה, אתה מביא את הפרנסה? אז תסתדר, אחי. מה אתה רוצה? אני לא אומר שתהיה עשיר או עני. יכול להיות שתהיה עשיר מאוד, אבל אתה תחיה חיים קשים מאוד, שיהיו מלאים בתחושה של ריקנות וחוסר מיצוי, בגלל שאתה לא מנסה אפילו להבין מה התפקיד שבשבילו שלחתי אותך לעולם".
"אבל אייל, הנה, מה אתה רוצה? עבדתי חודש וקיבלתי צ'ק. אם לא הייתי עובד, לא הייתי מקבל". נכון, אחי. תמשיך לעבוד, בדיוק כמו שרבנו בחיי אומר בספר חובות הלבבות: "מפני שאם הוא לא בוטח באלוהים, הוא בוטח במשהו אחר - או בעושרו, או בכוחו, או בחכמתו, או בבוס שלו וכדומה - ואם הוא בוטח במשהו אחר חוץ מהאלוהים - האלוהים מסיר השגחתו מעליו, ועוזב אותו ביד מי שבטח עליו". אתה לא מממש את התכלית שלך בעולם ואתה בוטח בבוס שלך שייתן לך צ'ק? אז תסתדרו. לא הגיוני שיגיע עובד לחברה, יחתים כרטיס, לא יעשה שום דבר ממה שביקשו ממנו, אבל בסוף החודש יבוא לבקש צ'ק.
חברים, זה בדיוק מה שכתוב בפרשת המן. בפרשת המן כתוב שמי שהאמין, המן, הפרנסה, ירדה לו לפתח האוהל. הוא פתח את האוהל והכסף על הרצפה. ואלה שלא האמינו היו צריכים ללכת שעה, שעתיים, חמש, ולפעמים ימים ושבועות שלמים כדי להביא את הפרנסה שלהם. מה ההבדל בין אז להיום? שום דבר, חברים. פעם היה אוהל, עכשיו יש בניין. פעם היה עפר, עכשיו יש כביש. פעם היה חמור, עכשיו יש רכב.
זה אותו קדוש ברוך הוא, אותה הנהגה ואותה פרנסה. אלה שמאמינים, סומכים על הקב"ה ועולים על הדרך לממש את התפקיד שבשבילו הקב"ה שם אותם כאן, הפרנסה באה אליהם לפתח הבית. ואלה שלא מאמינים עומדים בפקקים, נוסעים שעות, ועובדים קשה בעבודות שהם שונאים.
יקומו החכמים ויצעקו: "כתוב בזיעת אפך תאכל לחם!", "אדם לעמל יולד!". נכון, חברים. בזיעת אפיך תאכל לחם, ואדם לעמל יולד. השאלה היא איזה עמל: או עבודה קשה בעבודה שאתה שונא, או עבודה קשה בלימוד על עצמך, על האופי שלך, על חיזוק הרוחניות שלך ועל החכמה שלך, שבסוף תוביל אותך להבין מה התכלית שלך בעולם ובשביל מה הקב"ה שם אותך כאן.
קחו משפט, חברים: רק ברגע שרמת הרוחניות שלך תהיה גבוהה, הדרך לתכלית החיים שלך תהיה ברורה, וכל שאר החיים שלך יהיו הרבה יותר. הדלק לא חסר. הוא מעולם לא היה חסר. מה שחסר זה נהג שנוסע במסלול שביקשו ממנו, ומפסיק לרוץ לבד לתחנת הדלק. תפסיקו לבטוח בצ'ק, ותתחילו לבטוח במי שמחזיק אתכם כאן. משם הכל מתחיל.
NEVO - הסוכן שיעלה אותך על הדרך לצאת מכל הבעיות בחייםהוא מאבחן במהירות למה החיים שלך תקועים וחסומים, ומייעץ לך בכל תחומי החיים: פרנסה, זוגיות, עסקים, פחדים, החלטות וכו' - 24/6 - מבלי לחכות לאף אחד.
☀️השיפט היומיצעד אחד קטן כל בוקר, עם אייל
🔴השידורים החייםבזמן אמת, עם שאלות מהקהל
