הדרך היחידה לצאת מעבדות: המיליונר שהרגיש עני

1. "עבודה" משורש "עבד": מכוון רק כסף ומישהו אחר שולט לו על החיים. "מלאכה" משורש "מלך": עושה מה שהוא אוהב, והכסף הוא התוצאה.
2. תחושת הריקנות היא לא עונש אלא מתנה: היא הגיעה כדי להעיר אותך על החיים שלך לפני שיהיה מאוחר מדי.
3. יש רק שתי דרכים להתעורר על החיים: מתוך בחירה או מתוך טרגדיה קשה. אל תחכה לטרגדיה.
4. התורה מדגישה "מבית עבדים" כי האדם מתרגל לעבדות והופך אותה לבית שלו, ואפילו ההיגיון שלו מצדיק לחזור למצרים.
5. היסוס של שנייה אחת הופך, מבלי שתשים לב, לשנים של חרטה. הזדמנות מנצלים בלי היסוסים.

זו שיחה שהייתה לי עם מיליונר בן 48 מניו יורק, שאחרי שהוא שמע את האמת הוא התחיל לבכות. השיחה הזאת תביא אותנו להבין איך מורידים מעלינו את דאגת הפרנסה אחת ולתמיד, איך נפטרים מתחושת הריקנות, ואיך אנחנו יכולים להביא את עצמנו לחיות את החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.

נתחיל מהפסוק: "ויאמר משה אל-העם, זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצריים מבית עבדים, כי בחוזק יד, הוציא ה' אתכם מזה - ולא ייאכל, חמץ".

חברים, סיפור אמיתי לגמרי. לפני כמה ימים קיבלתי שיחת טלפון, ומהצד השני של הקו יהודי מיליונר בן 48 שחי בניו יורק, בשם מאיר. באמת שסיקרן אותי לדעת למה הוא יצר איתי קשר, אז שאלתי אותו: "אחי, אתה מיליונר ויש לך לכאורה הכל. למה פנית אליי?".

וזו הייתה התשובה שלו: "תקשיב אייל, יש לי הרבה נדל"ן, יש לי כמה מכוניות פורש בחניה, יש לי מרצדסים, יש לי חברות גדולות וכסף בלי סוף. אבל משום מה, פתאום בשנה האחרונה, כל בוקר כשאני קם אני מתעורר עם תחושת ריקנות חזקה. אני מרגיש שיש לי הכל, אבל אין לי כלום, ואני חייב שתעזור לי להיפטר מההרגשה הזאת".

תקשיבו טוב לתשובה שהוא קיבל, ומי שיתפוס ראש, זה ישנה לו את החיים: "אח שלי יקר, ההרגשה שיש לך נובעת מהסיבה שאתה תקוע בעבודה, ואתה עדיין לא יודע להבדיל בין 'עבודה' לבין 'מלאכה'. בוא תבין בשני משפטים מה ההבדל ביניהם. 'עבודה' זה שורש המילה 'עבד'. עבד זה אחד שמכוון רק כסף, ומישהו אחר שולט לו על החיים. כל עוד העבד מקבל כסף, הוא עובד. כשמפסיקים לו את הכסף, הוא מפסיק לעבוד.

'מלאכה' זה שורש המילה 'מלך'. מלך לא עובד. מלך עושה את מה שהוא רוצה, בוחר ואוהב לעשות, והתוצאה של זה היא כסף, והרבה. וגם אם נפסיק לו את הכסף, הוא לעולם לא יפסיק לעשות את מה שהוא אוהב. דוגמה: אייל גולן. אם נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשיר? ממש לא. איך מוכיחים את זה? בקלות. כשהוא מסיים 'לעבוד' בהופעה שהייתה לו, הוא מגיע הביתה וממשיך לשיר בסלון, בגינה, בבריכה ובכל מקום שהוא יכול לשיר. מישהו משלם לו על זה? לא.

אותו דבר מסי, שחקן הכדורגל. נפסיק לו את הכסף, הוא יפסיק לשחק כדורגל? ממש לא. וההוכחה לזה: לפני שהוא הפך להיות מסי המפורסם, הוא שיחק הרבה מאוד שנים בלי לקבל דולר.

מאיר, תקשיב לי אח שלי יקר. אתה מרגיש את ההרגשה הלא טובה הזאת בגלל שאתה לא יודע מי אתה, מה באת לעשות כאן בעולם ואיך לעשות את זה, ואתה שקוע עמוק בעבודה שלך ולא במלאכה שלך. במילים אחרות, אתה מכוון כסף ואין לך תכלית אמיתית לחיים. וזכית לקבל את הרגשת הריקנות הזאת, כי היא הביאה אותך להתעורר על החיים שלך, ולא הרבה זוכים לזה. הרוב הגדול מגיעים לרגעים האחרונים של החיים שלהם מבלי לדעת מי הם ומה התכלית שלהם, ורק אז נופל להם האסימון, אבל לצערי כבר אין כל כך מה לעשות.

תבין אחי, לכל אחד מאיתנו יש בסך הכל שתי אופציות שמביאות אותו להתעורר על החיים שלו: או מתוך בחירה, או מתוך טרגדיה קשה.

אח שלי יקר, אל תחכה לטרגדיה הקשה, ובוא תבין דבר מצמרר: "ויאמר משה אל-העם, זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצריים מבית עבדים, כי בחוזק יד, הוציא ה' אתכם מזה - ולא ייאכל, חמץ". למה כתוב בפסוק "מבית עבדים"? מספיק שיהיה כתוב: "זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים", וזהו. למה צריך להדגיש "מבית עבדים"? תקשיב טוב: בן אדם מתרגל ונמשך לעבודה שלו, והוא הופך את העבדות לבית שלו! צא משם ומהר! "לך לך מארצך"! זה אזור הנוחות הכי גרוע שיש: "בית עבדים"! עד כמה נוח? תקשיבו טוב:

"וַיֹּאמְרוּ אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם. חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרַיִם, כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם...". למרות שרע לי, מרביצים לי עם שוט, רודים בי ואין לי באמת שליטה על החיים שלי, תחזירו אותי למצרים! טוב לי בעבודה!

"וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל-הָאָרֶץ הַזֹּאת... הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה". "ניתנה ראש"! גם ההיגיון אומר להם שזה טוב להיות עבד! אתה קולט? כמעט כולם חיים בעבדות, והנוחות שיש להם שם מביאה אותם להיות בטוחים שככה החיים שלהם צריכים להיראות!

"וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר". אתה מבין עד כמה הבעיה הזאת אוכלת לנו את החיים, וכמה היא מושרשת בחברה שלנו? אנחנו עבדים, ואנחנו גם מוצאים סיבות למה זה טוב לנו ולמה כיף לנו בעבודה, כדי להצדיק את העבדות. וגם כשאנחנו עושים צעד קטן כדי לצאת מהעבדות הנוראית הזאת, בקושי הראשון שאנחנו נתקלים בו אנחנו מחפשים איך לחזור למצרים. "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה"!

מאיר אח שלי יקר, למרות שיש לך הרבה כסף והרבה חומר, אתה עמוק מאוד במצרים. וכל עוד לא תמצא מי אתה, מה באת לעשות כאן ואיך לעשות את זה, כל החיים שלך אתה תישאר עבד במצרים, ואתה תגייס את כל הסיבות וכל התירוצים למה זה טוב לך".

אחרי שסיימתי לדבר, אני שומע את מאיר מהקו השני מושך באף, אז אמרתי לו: "אחי, מה קרה לך? הכל בסדר?". וזו התשובה שלו: "תקשיב אחי, הרגת אותי. בחיים אף אחד לא אמר לי את האמת ככה בפנים. אני מתחייב בפניך ובפני עצמי שאני יותר לא חי את החיים שחייתי עד עכשיו, ואני רוצה להבין מי אני, מה באתי לעשות כאן ואיך לעשות את זה, לפני שיהיה מאוחר מדי. אני מוכן לשלם הכל, וכל מה שאתה אומר לי לעשות עכשיו, אני עושה!".

אמרתי לו: "אם ככה אחי, תקשיב טוב: הקב"ה שולח לנו טונות של הזדמנויות, אבל רוב האנשים מהססים, ובסוף לא עושים שום דבר. קח משפט לחיים: היסוס של שנייה אחת הופך, מבלי שתשים לב, לשנים של חרטה. עכשיו אתה הולך לקבל את ההזדמנות של החיים שלך, והדבר היחיד שאתה צריך לעשות זה לנצל אותה בלי היסוסים.

תקשיב אחי, יש דרך סלולה שאני בעצמי עברתי, שהביאה אותי להבין מי אני, מה באתי לעשות כאן וגם איך לעשות את זה. הדרך הזאת נתנה, ועדיין נותנת לי, הרבה כוח, הרבה מוטיבציה, הרבה אמונה, הרבה ביטחון עצמי, הרבה שמחת חיים, והיא עוזרת לי להתמודד עם פחדים ועם כל בעיה שיש לי בחיים. אני מוכן לשתף אותך בדרך הזאת, אבל אני אומר לך מראש: זו דרך מאוד פשוטה, אבל לא קלה בכלל. יש אנשים שמוכנים לשלם הרבה מאוד כסף, אבל הם לא מקבלים אותה, ואני אומר להם מראש שזה לא בשבילם".

"אייל, אני לא אחד שמחפש קל, ואני מוכן לעשות הכל, כי מדובר על החיים שלי".

חברים יקרים, אם גם אתם דומים קצת למאיר, אתם יודעים שיש בכם הרבה מעבר למה שקורה איתכם בפועל. אתם מבינים את מה שמאיר הבין: הכסף לא היה הבעיה שלו, והכסף גם לא יהיה הפתרון שלכם. הריקנות מגיעה כשאנחנו חיים בעבודה ולא במלאכה, כשאנחנו מכוונים כסף בלי לדעת מי אנחנו ומה באנו לעשות כאן. והכי מסוכן, אנחנו מתרגלים לזה, הופכים את העבדות לבית, ומגייסים את כל ההיגיון שבעולם כדי להישאר במצרים.

אז המוסר השכל פשוט: אל תחכו לטרגדיה שתעיר אתכם. בחרו להתעורר עכשיו, מתוך בחירה. תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם בכנות: מה הדבר שהייתי ממשיך לעשות גם אם היו מפסיקים לי את הכסף? שם מתחילה המלאכה שלכם, ושם מתחילה היציאה שלכם מבית עבדים. ומי שיתפוס את זה ויעשה את הצעד בלי היסוסים, בעזרת ה' יזכה לחיות את החיים שהוא באמת בא לחיות.