גדולים נגד בינוניים: למה המתלוננים נשארים תקועים?
- לכולנו יש 100% פוקוס. מי שתקוע נותן 95% לבעיה ו-5% לפתרון, ומי שמתקדם פשוט הופך את היחס.
- מה שיוצא מהפה מייצר מציאות: המרגלים דיברו בעיה ונשארו במדבר, יהושע וכלב דיברו פתרון ונכנסו לארץ.
- תלונות מדבקות – "וילונו כל עדת בני ישראל". חברה של מתלוננים תהפוך גם אותך למתלונן.
- אתה לא מרוויח בזכות מה שאתה עושה אלא בזכות מי שאתה – האופי, הביטחון והמשמעת העצמית.
- רגש החרטה תמיד כבד יותר מהמשמעת העצמית של לקום ולשנות. אין אמצע: או חיים או החזקת מעמד.
"יש אנשים שחיים, ויש אנשים שרק מחזיקים מעמד".
זה או שאתם חיים, או שאתם רק מחזיקים מעמד. אין לכם אופציה אחרת! ואם אתם לא מתכוונים לקום ולשנות לעצמכם את החיים כאן ועכשיו – אז חוץ מלקבור את עצמכם עמוק יותר – התלונות לא מועילות לכם בשום דבר!
אל תתלוננו, אל תמלמלו - ואל תוציאו דברים שליליים מהפה שלכם – למה? כי אנשים בינוניים מדברים "רגיל ובדיוק כמו כולם".
אנשים בינוניים לא לוקחים אחריות על החיים שלהם, ורוב הזמן הם עסוקים בלבזבז לעצמם את הזמן על בכי, תלונות, רחמים עצמיים, "למה זה קרה לי? מי עשה לי את זה? אני לא אשם... זה לא בגללי"....
קחו עצה שתשנה לכם כבר עכשיו את כל החיים, ולא רק שהיא תשנה לכם את כל החיים – אלא היא גם תפתור לאנשים הרציניים כאן – בעיות פרנסה קשות: לכל אחד ואחת מאיתנו יש 100% פוקוס, ואם אתם מרגישים תקועים בחיים – אז תקשיבו טוב לאחת הסיבות העיקריות – אם לא העיקרית ביותר - שגורמת לרוב הגדול מאוד של האנשים – להיות באופן קבוע בצד של האנשים שתמיד יכשלו בחיים.
קחו סיטואציה, ואני סתם זורק מספרים כדי שנבין את הפואנטה: מתקשר אלי מישהו ואומר לי: "אייל תקשיב – יש לי בעיה קשה של פרנסה, ואני מרגיש שהחיים שלי תקועים. שמעתי אותך, נכנסתי לאתר שלך, קראתי מה כותבים אנשים שעברו אצלך תהליכים, שמעתי המלצות – ואני רוצה להצטרף לנבחרת שלך. בקיצור – אני רוצה להצטרף לתהליך אצלך – כמה עולה? אני אומר לו "100,000 שקל". עכשיו שימו לב לנקודה העיקרית – זה חשוב מאוד.
אז לכולנו יש 100% פוקוס. האנשים שכל החיים שלהם נכשלים וימשיכו להיכשל ולהישאר עם חיים תקועים – זה בגלל שכשיש להם בעיה בחיים – אז 95% מהפוקוס שלהם הולך לבעיה – ו-5% לפיתרון. איך זה קורה בפועל?
"אייל כמה עולה תהליך?" – אני אומר לו "100,000 שקל".
הוא מריץ לעצמו בראש "אין לי 100,000 שקל" – זו הבעיה, הוא מתמקד רק בזה – והוא גם מוציא את זה מהפה! "אין לי 100,000 שקל...תודה אחי להתראות".
מה קרה כאן בפועל? הבן אדם הציף לעצמו את הבעיה בראש, התמקד רק בה, הוציא אותה מהפה – ונשאר רק עם הבעיה! בפועל מה שיצא כאן מבחינת המציאות – זה שהוא נשאר תקוע עם החיים הקשים שלו – וזה ממש לא משנה אם יש לו 100 אלף שקל או לא.
המציאות בפועל נשארה אותו הדבר – והוא נשאר תקוע בחיים.
איך פותרים את זה ואיך הופכים לאנשים שיתקדמו מהר בחיים שלהם ויראו תוצאות מהירות? תקשיבו טוב: פשוט הופכים את זה!
במקום להתמקד 95% בבעיה ו-5% בפיתרון – מתמקדים 95% בפיתרון – ו-5% בבעיה!
"אייל, כמה עולה תהליך אצלך?" – "100,000 שקל".
הוא מריץ לעצמו בראש: "אין לי 100 אלף שקל" – זו הבעיה, וזהו. זיהיתם את הבעיה? יופי. עכשיו שחררו אותה, ותתמקדו רק באיך כן פותרים את זה.
הוא רואה את הבעיה – שם אותה בצד – ומתמקד בפיתרון.
סתם דוגמה: "אין לי 100,000 שקל, אבל מה כן יש לי? כן יש לי 1,000 שקל בחודש" – וזה מה שאני מוציא מהפה!
"אייל – אין לי 100 אלף שקל, אבל יש לי 1,000 שקל בחודש. אפשר להתקדם עם זה?".
יכול להיות שתקבלו כן, ויכול להיות שתקבלו לא – אבל אתם לפחות נשארתם ביד עם הפיתרון ולא עם הבעיה!
אתם חייבים לעשות הכל כדי להשיג את מה שאתם רוצים! זיהיתם הזדמנות שיש סיכוי שהיא יכולה לשנות לכם את החיים? אתם חייבים לעשות את המקסימום ואת הכל – אבל הכל כדי לשים עליה את היד! למה זה כל כך חשוב לעשות את המקסימום? תראו מה כתוב בתורה: "פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן". למה זה חשוב לעשות הכל?
כי הקב"ה משביע לכל חי רצון, אבל איך אני מוכיח לקב"ה בלי צל של ספק – שאני באמת רוצה משהו? אני עושה את הכל – אבל את הכל!
תחשבו על קריעת ים סוף: 2.8 מיליון איש עומדים על החוף, הים לפניהם והמצרים מאחוריהם – וכולם עומדים במקום וצועקים. נחשון בן עמינדב לא חיכה לאף אחד. הוא עשה את המקסימום שהוא יכול – נכנס למים עד הצוואר – ורק אז הים נבקע. ככה מוכיחים לקב"ה שבאמת רוצים: לא במילים – במעשים, עד הסוף.
האנשים שתקועים בחיים – מדברים רק על בעיות! האנשים שחיים את החיים שהם רוצים לחיות – מדברים רק פתרונות.
אם אתם נותנים לכסף, זמן, עבודה, רגש או כל דבר לתקוע אתכם מלהתקדם בחיים – אתם תמיד – אבל תמיד תישארו תקועים במקום, וכל החיים שלכם יהיו "חסומים" – כי מי שחסום זה אתם! רק אתם!
יש סיפור אחד בתורה שמסביר בדיוק את ההבדל בין אנשים שחיים לאנשים שרק מחזיקים מעמד.
"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר, שְׁלַח-לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת-אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר-אֲנִי נֹתֵן, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל".
בסיפור המרגלים יש שנים-עשר מנהיגים שחיים בדיוק באותה המציאות, רואים וגם חוו במדבר בדיוק את אותם הדברים - שנשלחו לתור בדיוק אותה הארץ.
עשרה מהם התמקדו רק בבעיות - וגם חזרו עם הבעיה ביד ואמרו: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם… וַנְּהִי בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים - וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם". אתם שומעים?!
זה מתחיל מאיך שאני רואה את עצמי: "וַנְּהִי בְּעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים" – ואחר כך זה ממשיך עם מה שאנשים חושבים עלי: "וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"!
אתם קולטים את התמונה? בן אדם חושב על עצמו משהו מסוים, ואז הוא חושב שמישהו אחר חושב עליו את מה שהוא חושב על עצמו! מה זה אומר? שמי שאתם חושבים שאתם – זה בדיוק מי שאתם!
המרגלים ראו רק את הקושי – רק את הבעיה - התמקדו רק בה, הוציאו אותה מהפה - ונשארו תקועים במקום.
זו תודעה של אנשים שלא באמת חיים, אלא בדיוק כמו שאמרנו קודם – הם רק מנסים להחזיק מעמד. לשרוד את החיים. איך מזהים את האנשים האלו? פשוט: אלו אנשים שמהם אנחנו נשמע רק בכי, רק תלונות, רק האשמות, ורק מילים כמו: "זה גדול עלי...אין לי כסף...אני לא יכול...זה קשה..." – ומה קורה עם אנשים שקרובים לאנשים האלו? בדיוק מה שכתוב אחרי שהמרגלים הוציאו את דיבת הארץ: "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". במילים אחרות – זה מדבק! דיבורים של בכי, יללות ותלונות - מייצרים מציאות של תקיעות – ומדביקות בזה את כל מי שנמצא מסביב – וזה אומר – שאם אתם נמצאים בחברה של אנשים שכל היום בוכים, מתלוננים, מייללים על החיים שלהם מבלי לעשות עם זה כלום, ומתמקדים רק ב"עד כמה זה קשה" וב"למה לא", במקום להתמקד ב"איך כן אני כן לעשות את זה" – גם אתם תהפכו להיות אנשים שכל היום בוכים ומתלוננים אם אתם עדיין לא כאלו.
ומה יש בצד השני? שני אנשים בלבד. יהושע בן-נון וכלב בן יפונה. קודם כל – שימו לב שזה בדיוק מה שקורה במציאות: יש עדר ויש רק אדם אחד או שניים מתוך העדר – שבוחרים במודע לא ללכת אחרי העדר – והם תמיד אלו שעושים את השינוי הגדול!
אני אומר לכם מניסיון – מכל 100 אנשים שמגיעים אלי ורוצים לעשות שינוי משמעותי בחיים שלהם – למרות שכולם ראו שזה עובד, כולם יודעים שזה ישנה להם את החיים, כולם קראו ביקורות, המלצות וסיפורי הצלחה של אנשים אחרים, כולם שמעו המלצות של אנשים אחרים – בקיצור – כולם יודעים שזה ישנה להם את החיים בוודאות ויוציא אותם מחובות, מינוסים ושאר בעיות החיים – שימו לב: רק 1 או 2 מתוך 100 אנשים – באמת יעשה שינוי! כל השאר ישארו תקועים עם החיים הקשים שלהם – וימשיכו להתלונן בלי סוף בדיוק כמו שאר העדר - "וַיִּלֹּנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
ומה שיפה כאן – שאותם האנשים הם ממש לא יותר מוכשרים, אין להם תנאים יותר טובים – והם לא יותר חכמים. ההבדל ביניהם לבין אלו שיכשלו כל החיים שלהם – זו התודעה שלהם לגבי עצמם – וההחלטה לקחת אחריות ואת השליטה על החיים שלהם בידיים.
כל המרגלים ראו את אותה בעיה בדיוק, וההבדל בסך הכל הוא - שיהושוע בן נון וכלב בן יפונה – ראו את הבעיה - שמו אותה בצד, החליטו להתמקד בפיתרון - וגם הוציאו רק אותו מהפה – "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ - כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ".
למרות שהם ראו את הבעיה כמו כל שאר המרגלים – הם בחרו לא להתמקד בה – הם שמו אותה בצד – והתמקדו רק בפיתרון. בלי חפירות, בלי פחדים ובלי סיפורים - וזה ההבדל בין מי שמתמקד 95% בבעיה לבין מי שמתמקד 95% בפתרון.
זה ההבדל היחיד בין תודעה של הפסד לתודעה של ניצחון. אין אמצע, אין "בערך" – ואין דבר כזה "בוא ננסה – נראה מה יהיה". או שאתה נכנס לארץ – או שאתה נשאר תקוע כל החיים שלך במדבר, והנקודה הכי חזקה - היא הקב״ה לא מעניש את אותם האנשים בזה שהם נשארים תקועים, אלא הוא פשוט נותן להם את מה שהם בחרו בעצמם.
מי שבוחר לדבר בעיות, צרות, כבדות, "זה קשה", "אין לי כסף", "אני לא יכול" – ועוד אמירות חלשות כאלו – חי וימשיך לחיות במדבר.
אבל מי שבוחר לדבר פתרונות, "אני מצטרף לתהליך ואני מתחיל לחיות את החיים שאני רוצה ובוחר לחיות - לא משנה מה יהיה, לא משנה כמה זמן יקח לי, ולא משנה כמה זה יעלה לי" – זה אחד שיגיע לשם. זה אחד שיצא מהמדבר בחיים שלו – יכנס לארץ ישראל, יקום כל בוקר עם חיוך ותחושת שליחות - ויתחיל לחיות חיים עם תכלית ומשמעות.
תבינו חברים – החיים קיצוניים! אין דבר כזה אמצע! או שאתה חי חיים שאתה רוצה לחיות – או שלא! וזה בדיוק מה שכתוב בפסוק: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב… וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע".
אין אמצע. או חיים וטוב, או מוות ורע. או שאתה חי - או שאתה רק מחזיק מעמד.
אדם שלא מכניס את עצמו באופן יזום למצב של לקיחת אחריות מלאה על מה שקורה איתו – יצטער על זה כל החיים שלו, כי כמעט בודאות הוא יחיה בתחושת ריקנות קשה שמלווה בתחושה קשה של "אני יודע שאני יכול יותר, אני יודע שאני שווה הרבה יותר, ואני יודע שיש בי את הפוטנציאל לחיות איך שאני רוצה וברמה שאני רוצה לחיות – אבל אני טמבל שלא עשיתי את זה!".
רגש החרטה הוא תמיד הרבה יותר כבד מהמשמעת העצמית של לקום ולשנות!
תכניסו את עצמכם למצב של לקיחת אחריות! אני לוקח אחריות על החיים שלי – כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילי – ואני משנה לעצמי את החיים עכשיו! אני לוקח בעלות. נקודה.
מה שמניע אנשים גדולים בחיים – אלו המטרות שלהם! התוצאה הסופית! הדרך לא מעניינת אותם – והם יעשו הכל – אבל הכל כדי להשיג את המטרה!
הם מבינים שהחיים זה או ניצחון אחד גדול - או הפסד מוחץ! אין באמצע! זה או שאני מצליח – או שלא!
זה או שאני עושה עכשיו צעד משמעותי - ואני משנה לעצמי את החיים עכשיו - או שאני נשאר תקוע במצב שאני נמצא בו עכשיו – עד ליום האחרון שלי! אין אמצע! אין דבר כזה "בסדר, יצא סביר".
בינוניות – מעמד הביניים - זה הבלוף הכי גדול בעולם!
אתם בחיים לא תראו יצרנית רכבים שמשקיעה בייצור רכב חדש רק 50% מהיכולות שלה – ואחרי הייצור של הרכב - היא מפרסמת: "זה רכב סבבה, במצב נחמד, יחסית אמין – וביצועים בינוניים".
תמיד משקיעים את המקסימום שאנחנו יכולים במקום אחד! אול אין! מחליטים על כיוון, ננעלים עליו – ולא משחררים עד שלא מצליחים! זה או ניצחון מוחץ או הפסד גמור!
אנשים כאלו חיים בתודעה אחרת לגמרי, וזה מה שמבדיל אתכם בין החיים שאתם רוצים לחיות – לבין חיים שאתם רק מחזיקים בהם מעמד.
לא הכישרון שלכם, לא המקצוע שלכם - ולא התעודות שלכם! שום דבר מזה לא משנה באמת! זה אולי יעזור לכם מעט – אבל זה לא מה שיעשה את השינוי הגדול!
אתם – האופי שלכם, רמת הרוחניות שלכם – האמונה, הביטחון העצמי שלכם, המשמעת העצמית שלכם, הדימוי העצמי שלכם, האומץ שלכם, הכריזמה שלכם והתודעה שלכם – זה מה שיעשה שינוי בחיים שלכם, ואם כל התכונות שלכם חלשות כי לא פיתחתם אותן – המשמעת העצמית ברצפה, הביטחון ברצפה, הכריזמה שלכם היא של ביטוח לאומי – והאופי שלכם חלש כי לא השקעתם בעצמכם, לא קראתם ספרים, לא הצטרפתם לקורסים או לתהליכים שיחזקו את האופי שלכם ואת מי שאתם – אל תחכו לחיים נורמליים ואל תאמינו שתצאו מהבעיות שיש לכם עכשיו בחיים – כי זה לא יקרה! אתם משקרים לעצמכם – ומאמינים לשקרים האלו.
לקוות מבלי לעשות שינוי משמעותי בחיים – לא יקרה! ואם מדברים על כסף – אז אתם לא מרוויחים כסף בזכות מה שאתם עושים! אתם מרוויחים בזכות מי שאתם!
גובה השכר שתרוויחו בשוק = שווה לרמת החוזק הנפשי שלכם ולרמת האופי שלכם.
אדם חלש, עם ביטחון עצמי ברצפה ומשמעת עצמית מפורקת – אפשר להבין למה חשבון הבנק שלו ריק, כי חשבון הבנק שלו הוא תוצאה ישירה של מי שהוא!
ואם אותו אחד רוצה שחשבון הבנק שלו יתמלא – הוא חייב לעשות שינוי משמעותי באופי שלו, והוא חייב להגביר לעצמו את רמת הרוחניות – לחזק ביטחון עצמי, לחזק אמונה בעצמו, לחזק משמעת עצמית, לחזק אומץ, לחזק כריזמה, ללמוד כלים שיעזרו לו להתמודד עם פחדים וחרדות – ולהתחיל להשקיע את כל הזמן שלו, האנרגיות שלו והכסף שלו – בקורסים ותהליכים שיקנו לו כלים שיחזקו את מי שהוא! ככה פשוט!
קל? ממש לא! אבל האופציה השניה זה להתפשר על חיים קשים מאוד שאתם לא רוצים לחיות.
בקיצור – האופציה השניה זה לא לחיות. זה להחזיק מעמד.
אנשים שלא חיזקו את עצמם מספיק - לא יודעים לסלוח. קשה להם מאוד לשחרר דברים – כי האופי שלהם חלש ואין להם באמת שליטה על התכונות שלהם. אנשים שלא חיזקו את עצמם מספיק - בדרך כלל - תקועים על מה עשו להם לפני עשר שנים, ויש להם השגות על הכל. הם מתפנקים בעשייה שלהם – ולמרות שהם במצב קשה בחיים שלהם – ויש תהליך עכשיו שהם יודעים שהוא ישנה להם את כל החיים – גם על זה הם מתפנקים: "את זה אני מוכן לעשות – ואת זה לא". "על זה אני מוכן להשקיע – ועל זה לא".
אחי – אתה תקוע עם החיים שלך! יש לך חובות ומינוסים! אתה קם כל בוקר ממורמר לעבודה שאתה שונא! בשלב הזה של החיים שלך - אין לך את הפריווילגיה להתפנק, ובטח ובטח שאין לך את הפריווילגיה לשבת 3 שעות בערב ולראות סדרה!
מי שרוצה להצליח בחיים - לחיות חיים עם משמעות, חיים מלאים בשפע רוחני וגשמי, ולהיות חופשי – חייב לעשות את מה שצריך לעשות - ולא את מה שהוא חושב או את מה שבא לו לעשות.
אתם חייבים להכניס את עצמכם למצב של: "אני מכריח את עצמי לעשות את כל מה שאני צריך לעשות, להתגבר על כל מכשול - ולעבור דרך כל סיטואציה, כל ניסיון, כל כאב, כל נפילה – כדי להגיע למצב שאני חי את החיים שאני רוצה לחיות – כי האופציה השניה – זה פשוט לשרוד".
תבינו חברים - אם הצלחתם לטפס לראש העץ - כל הפירות שיש עליו – גם אלו שלמעלה וגם אלו שלמטה – שלכם! אז אין שום סיבה לבהות כל היום באוטו של השכן, בכסף של ההוא – או במעמד של ההיא!
כשאתם תתחילו לטפל בעצמכם - כל הדברים האלו יגיעו לבד! אלו תופעות לוואי של מי שאתם!
תפסיקו להתמקד ברכב שאתם רוצים או בבית שאתם חולמים עליו!
תתמקדו בלהבין מי אתם ולמה נולדתם בכלל!
תתמקדו בלמה הקב"ה שם אתכם כאן בעולם, בדור הזה, בזמן הזה או במשבצת הזאת - ולמה בכלל הוא ממשיך להחזיק אתכם כאן! מה אתם עושים כאן?!
תעצרו הכל, ותגידו לעצמכם: "אני חייב לעצמי משהו. החוב הכי גדול שיש לי – זה החוב שלי לעצמי!".
תתחילו בלהתמקד בעצמכם, ותתחילו להבין מה אתם רוצים.
מה אתם רוצים מהנישואים שלכם? מה אתם רוצים מהילדים שלכם?
מה אתם רוצים מהבריאות שלכם?
מה אתם רוצים מחשבון הבנק שלכם?
לא בדמיונות וסרטים! תכל'ס! במספרים!
כמה אתם רוצים להרוויח בשנה? איך אתם רוצים לחיות? איך אתם רוצים שהחיים שלכם יראו? תפסיקו להתעורר כל בוקר כמו איזו תאונת דרכים! תפסיקו לחיות על אוטומט! משלמים חשבונות ומתים! מה אתם רוצים?
ומהרגע שזיהיתם מה אתם באמת רוצים - תשקיעו את כל הזמן שלכם, את כל הכסף שלכם, את כל האנרגיות שלכם ואת כל שאר החיים שלכם - בלקום כל בוקר - ולרוץ אחרי זה!
ומה שעצוב כאן? שמתוך 100 אנשים שקוראים את זה עכשיו – אולי אדם אחד או שניים – באמת יקומו ויעשו את השינוי שישנה להם את החיים! כל השאר ישארו עם החובות שלהם, עם המינוס בחשבון הבנק, עם הפחדים והחרדות – ועם הכריזמה של נעל בית – וימשיכו להתלונן על כמה החיים שלהם תקועים במקום – ולא יעשו עם זה כלום.
אני התחלתי מכלום! מחובות ופחדים לרמה של שיתוק בחצי פנים! לא היה לי גב כלכלי, לא היו לי קשרים, ולא היה שקל!
מי שחושב שהוא צריך תמיכה מההורים, הורים חזקים עם תארים, או כסף כדי להתחיל – משקר לעצמו ומאמין לשקרים שלו!
זה גם לא משנה איזה קלפים חילקו לכם - תסתכלו מסביב: יש לא מעט ילדים שנולדו להורים עשירים – והם על סמים קשים.
לא עלינו – יש ילדים עשירים שלקחו לעצמם את החיים. ויש ילדים עשירים שאין להם מושג למה הם פה בכלל.
זה לא הכישרון שאתם חושבים שצריך להיוולד איתו, וזה לא הקלפים שקיבלתם!
זה איך אתם משחקים את היד, ומנצחים עם הקלפים שיש לכם!
תבינו - כל הזדמנות שאתם מקבלים בחיים - זו ההזדמנות האחרונה שלכם!
כל יום - זה מבחן חדש. בכל פעם שאני עומד לפתוח את הפה ולהעביר תוכן לאנשים – יש לי חששות, יש לי התלבטויות ויש בי לחצים – אבל אתם יודעים מה? אני לא נותן להם לעצור אותי, ואני עושה את השידור בכל מקרה!
אז תשאלו אותי: "ממה יש לך להתרגש? ממה אתה לחוץ? אתה עושה את זה כבר שנים, אתה נמצא בכל הרשתות החברתיות, ומיליוני אנשים כבר נחשפו למה שאתה אומר! מה כבר יכול להלחיץ אותך?".
תשובה: כל יום זה מבחן מחדש! כל יום הקב"ה בוחן אותי מחדש האם אני באמת רוצה להמשיך לעשות את מה שאני עושה, או שאני רוצה את זה "על הדרך".
כל יום הקב"ה ינסה אותי מחדש לראות האם אני באמת אוהב את זה ואני באמת רוצה לעסוק רק בזה – או שמחר-מחרתיים הקב"ה ישלח לי ניסיון שנראה קשה, ואז אני אעצור הכל ואגיד: "דיי. עד כאן. זה כבר קשה לי. את זה אני לא עושה" – ואז מה אני מוכיח לקב"ה? שלא באמת רציתי את זה.
רציתי את זה רק כשהכל היה סבבה, הכל זרם, לא היו ביקורות ותגובות קשות, הכל התחבר לי והרגשתי טוב ושלם – אבל כשזה הפך להיות קצת קשה – הרמתי ידיים.
זה אדם כישלוני שכל החיים שלו יהיו כישלון אחד גדול וחרוץ!
ביום שאתם מפסיקים לבדוק את עצמכם, להשקיע בעצמכם ולפתח את עצמכם – זה היום שבו אתם מתחילים את ההתדרדרות שלכם לתהום. זה היום שבו החיים שלכם מתחילים להתפרק, חשבון הבנק מתחיל ללכת אחורה – וכל החיים שלכם יהפכו להיות בלגן אחד גדול.
אני גם באתי עם רשימת תירוצים מוכנה: "אמא נכנסה להיריון בגיל 17, זה לא אשמתי." "אבא לא היה, זה לא אשמתי." "הם לא הסתדרו, זה לא אשמתי." ואז כאילו שומעים קול מלמעלה: "ילד, היית בן 10 – באמת לא היית אשם. אבל עכשיו אתה כבר גדול. מה שאתה מחליט היום, זו 100% אחריות שלך. אתה בוכה על משהו שקרה בילדות – אבל אתה כבר לא ילד. אתה גבר. תפסיק להיות קורבן."
אף אחד לא הכריח אותך לשחק פלייסטיישן שעות. אף אחד לא הכריח אותך לגלול בטיקטוק חצי לילה. אף אחד לא הכריח אותך לבזבז שנים על שטויות. כן, אבא שלך לא היה. כן, אמא התחתנה מחדש. כן, החיים לא היו מושלמים. אבל תכל'ס? הוא עבד, הביא כסף, לא הרביץ לך, לא התעלל בך. אמא עשתה הכי טוב שהיא ידעה. אז מה אתה עוד בוכה? אתה גדלת בבית. לא ברחוב. לא בקרטונים. האמת? היית עצלן רוב החיים. ופתאום מישהו אומר לך "אתה יכול לעשות שש ספרות בחודש" – אז אתה דופק 100 דפיקות בדלת, והגוף שלך צועק: "שקרן! בחיים לא נתת 100%. כדי לדפוק 100 פעמים – אתה צריך לעלות ל־120%." ואז או שאתה בורח, או שאתה נלחם. ומשום מה – רוב האנשים בורחים. לא כי הם לא יכולים. כי הם לא מצליחים להחזיק מעמד מול הגרסה הישנה של עצמם, מספיק זמן כדי להיוולד מחדש.
כל בוקר כשאני קם – יש עלי דרישות. טלפונים, וואטסאפים, בקשות, אנשים, לקוחות, משפחה. גם לך יש. והסיבה שאתה לא איפה שאתה רוצה להיות – זו לא שאתה לא מוכשר. זו העובדה שהפכת את הכל ליותר חשוב ממך. לפני שהתיישבת רגע עם עצמך לשאול: מי אני, מה אני רוצה, מה אני אמור לעשות. מכאן – החלטה: "מהיום – אני מתחייב לעצמי ברמה שלא הכרתי." אני נלחם. אני עובד. אני לומד. אני מתפתח. אני נותן כל מה שיש לי – כל יום. לא כדי להיות קורבן משודרג. כדי להיות מנצח. לא הגעתי לפה עם תירוצים. הגעתי לפה עם צלקות.
אתה חייב להגיע לנקודה שזה כואב לך. שמאס לך מלשמוע את עצמך מתלונן. אני לא במועדון עסקים יוקרתי. לא שיחקתי גולף עם מיליונרים. ועדיין – אני אהיה איפה שהם. למה? כי אני חייב לעצמי. והיחיד שיכול לעצור אותי – זה אני. אתה לא תנצח אותי. לא תהרוס אותי. לא תשבור אותי. עד היום האחרון – זה מלחמה על התודעה. אנחנו יכולים. אנחנו נצליח. אנחנו חייבים. וכשאתה נשאר תקוע בכישלון – אתה מתרגל אליו. ברגע שאתה טועם הצלחה אמיתית – אותו רעב בדיוק מתחיל לעבוד לטובתך. כמו שמתרגלים לעוני – מתמכרים להצלחה.
עשיתי תואר. עשיתי עוד. כתבתי ספר. עוד ספר. התחלתי להתאמן. מרתון. עוד פרויקט. עוד חלום. וככל שאתה עולה, אתה רוצה עוד. לא עוד כסף – עוד מימוש. הנקודה: אתה אפילו לא התחלת לגעת במה שאתה מסוגל להיות. תבין עוד משהו: הבעיה הכי גדולה שלך – זו לא המדינה, לא המצב, לא הממשלה, לא הבוס, לא ההורים. הבעיה הכי גדולה שלך – שאתה נגד עצמך. אף אחד לא אמר לך שאתה הנכס הכי גדול שלך. לא הכסף, לא האנשים סביבך, לא המזל – אתה. אם אתה לא פעיל, לא בתנועה, לא באש – שום סביבה לא תציל אותך. ואם אתה דולק – שום סביבה לא תעצור אותך.
אתה כבר סובל. אתה כבר כואב. אתה כבר עם צלקות. לפחות תוציא מזה פרס. אל תיתן למה שעשו לך להרוס לך גם את העתיד. אל תיתן לעבר לשלוט לך על שארית החיים. יש כאלה שהכאב הופך להם למצבה – פה הם קבורים. יש כאלה שהכאב הופך לצלקת – והם בונים על זה חיים של שכר. השנה הזאת היא לא עוד שנה ביומן. זה שנה שאתה בוחר אם אתה מסמן "ממשיך להיות קורבן" או "נגמר הסרט – אני לוקח בעלות." לפני שאתה חולם להיות מנכ"ל, מיליונר, משפיע, רב, מנטור, כוכב – סמן איקס על עצמך. על "אני". אתה הכרטיס לוטו של עצמך. אתה הנכס. אתה ההזדמנות.
תפסיק לרוץ אחרי החיים של אחרים. תמצא את הצפון שלך. את ה־ שלך. מה מעיר אותך בשלוש בבוקר בלי שעון. מה מדליק לך את הלב. ושם – תפרק את החיים. אל תחכה שמישהו יציל אותך. אל תחכה שיאמינו בך. אל תחכה שיתנו לך רשות. יש בך גדלות. יש בך עוצמה. יש בך נשמה שנשלחה לפה למשימה. תפסיק להתנהג כמו בינוני. אתה לא בינוני. אתה פשוט חי כמו אחד. תפסיק לחיות על "מחר". תפסיק להגיד "ככה אני". תפסיק להאשים. תסתכל במראה ותגיד: "אני אכזבתי את עצמי. לא נתתי מאה אחוז. לא חייתי כמו מי שאני באמת." ורק מהרגע הזה – משהו בחיים מתחיל לזוז.
מכאן – אין יותר: "אין לי זמן." "אין לי כוח." "לא בא לי." "זה לא הוגן." מכאן יש רק: אני קם. אני עובד. אני לומד. אני משנה. אני מתעקש. אני מזיע. אני נופל וקם. עד שאני הופך להיות מי שהייתי אמור להיות מלכתחילה.
אז זה הכל, חברים. יש אנשים שחיים, ויש אנשים שרק מחזיקים מעמד – וההבדל ביניהם הוא לא כישרון, לא כסף ולא קלפים. ההבדל הוא איפה הפוקוס שלכם ומה יוצא לכם מהפה: בעיה – או פתרון. מהיום תפסיקו להתלונן, תשימו את הבעיה בצד, תתמקדו בפתרון – ותיקחו בעלות מלאה על החיים שלכם. או שאתם חיים – או שאתם רק מחזיקים מעמד. תבחרו בחיים.
NEVO - הסוכן שיעלה אותך על הדרך לצאת מכל הבעיות בחייםהוא מאבחן במהירות למה החיים שלך תקועים וחסומים, ומייעץ לך בכל תחומי החיים: פרנסה, זוגיות, עסקים, פחדים, החלטות וכו' - 24/6 - מבלי לחכות לאף אחד.
☀️השיפט היומיצעד אחד קטן כל בוקר, עם אייל
🔴השידורים החייםבזמן אמת, עם שאלות מהקהל
