אל תבטחו בנדיבים - תסמכו רק על עצמכם!

1. העולם נברא בסדר, וכל הבעיות מתחילות כשמנסים להוציא דברים מהסדר שהקב"ה קבע.
2. "אל תבטחו בנדיבים": גם על אדם טוב שבא לעזור בהתנדבות אסור לסמוך. אם אין אני לי מי לי.
3. לבקש עזרה זה חובה, אבל אסור לחכות שהשינוי יקרה מעצמו. בלי סיכון אין צמיחה.
4. עזרה מאנשים מתקבלת בברכה רק אחרי שביקשת אותה מהקב"ה, כי אין ברכה במקום שאין בו סדר.
5. עצירת ההתפתחות האישית מוציאה את הקב"ה מהתמונה. מימוש התכלית הוא מקור הפרנסה הקל ביותר.

כולנו מכירים את המצבים הקשים שבהם אנחנו מרגישים לבד, שום דבר לא הולך, וגם לאף אחד לא באמת אכפת. דווקא במצבים האלה אני רוצה שתקשיבו מה התורה אומרת.

ביום הראשון הקב"ה ברא את האור. ביום השני הוא ברא את הרקיע. אחר כך את המאורות, הדגים, העופות, החיות, וכן הלאה. משמע, הקב"ה ברא את העולם הזה עם סדר מסוים. וזו בדיוק הסיבה שכששואלים בן אדם "מה שלומך", בדרך כלל הוא עונה "הכל בסדר". מה זה אומר, הכל בסדר?

אם אני אומר למישהו שאני בבית, אז מה זה אומר? שאני בתוך הבית. כשבן אדם אומר "הכל בסדר", מבלי לשים לב הוא מודה שכל העולם הזה נברא בתוך סדר מסוים. וכל הבעיות של הבן אדם מתחילות כשהוא מנסה להוציא את הדברים מהסדר שהקב"ה קבע.

חברים, יש סדר בעולם. והטעות הגדולה של רוב האנשים היא שכשיש להם בעיה בחיים, הדבר הראשון שהם עושים הוא לחפש אנשים אחרים שיפתרו להם את הבעיה. וזה ממש לא הסדר הנכון.

"אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה".

שימו לב למה שכתוב: "אל תבטחו בנדיבים". לא מדובר על אנשים אקראיים. מדובר על בן אדם טוב שבא לעזור לך בהתנדבות, והתורה אומרת שגם עליו אסור לך לסמוך. למה? כי "אם אין אני לי מי לי". כשאתה נמצא במצב קשה, התורה דורשת ממך שאתה זה שתרים את עצמך. אל תחכה לעזרה חיצונית, כי בדרך כלל היא אף פעם לא מגיעה, ואז אכלת אותה.

אני ממש לא אומר שלא צריך לבקש עזרה. הפוך! אנחנו חייבים להתייעץ, אנחנו חייבים מישהו שיכוון אותנו, ואנחנו חייבים ללמוד ולהתפתח. אבל אסור לנו לחכות שזה יקרה מעצמו.

אם לא ניקח סיכון, לא נגדל. אם לא נעשה עכשיו צעד קיצוני כדי לצאת מהמצב שבו אנחנו נמצאים, אנחנו לעולם לא נצא ממנו. אתה זה שהכנסת את עצמך למצב הזה, ורק אתה זה שאמור להוציא את עצמך ממנו.

אז אין בעיה שנבקש עזרה מאנשים אחרים, אבל בתנאי אחד: שקודם כל התפללנו לקב"ה וביקשנו את העזרה ממנו, והוא זה שישלח אלינו את האדם הנכון שיעזור לנו. כי אין ברכה במקום שאין בו סדר. הקב"ה לא מברך בלאגן, וכנ"ל גם לגבי ההתפתחות האישית שלנו.

הקב"ה ברא אותנו יצורים רוחניים שאמורים לגדול, להתפתח ולהתקדם בלי הפסקה. אם אנחנו עוצרים את ההתפתחות שלנו, במילים אחרות אנחנו יוצאים מהסדר שהקב"ה קבע, ואז אנחנו מוציאים את הקב"ה מהתמונה. כי הקב"ה לא יהיה שותף במשהו שלא נמצא בתוך הסדר שהוא בעצמו קבע.

חברים, לכל אחד ואחת מאיתנו יש תפקיד ותכלית בעולם הזה. ואם מדברים על כסף ופרנסה, אז מימוש תכלית החיים שלכם הוא הדבר שיכניס לכם הכי הרבה כסף, ובהכי הרבה קלות.

אז תעשו טובה. תעשו הכל, אבל הכל, כדי לעלות על הדרך שתוביל אתכם למצוא את תכלית החיים שלכם. ולעולם, אבל לעולם, אל תעצרו את ההתפתחות האישית שלכם, כי זו הדרך היחידה למצוא את התכלית.

זה הסדר: קודם אתה מרים את עצמך ומתפלל, ורק אז מגיעה העזרה הנכונה. אל תחכו שמישהו יציל אתכם. תתחילו לזוז, והקב"ה כבר ישלח את מי שצריך.