Eyal Shetrit
רובנו הגדול מסתכלים על כל מי שסביבנו: מה יש להם שלנו אין, איזה עסק מצליח הם הקימו, איפה הם היו בחופשה בחודש האחרון, באיזה רכב הם נוסעים, באיזה בית הם גרים וכדומה. רק שיש עם זה בעיה קטנה: רובנו מסתכלים על הכול חוץ מאשר על הדבר היחידי שאנחנו צריכים להסתכל עליו: אנחנו.
אנחנו של אתמול ביחס להיום.
במה אני שונה מאתמול? במה התקדמתי מאתמול?
האם שיפרתי את עצמי? למדתי משהו חדש? התקדמתי או שנשארתי במקום?
כדאי לזכור:
אין דבר כזה "להישאר במקום", ואין דבר כזה "לא התקדמתי היום", כי מי שלא התקדם – בהכרח הלך אחורה.
החיים מתקדמים והזמן עובר, ואם אנחנו לא מתקדמים ביחד עם הזמן, בהכרח שאנחנו הולכים אחורה. ניתן להסתכל על זה כעל אדם שעולה בעליה חדה עם אופניים. אם הוא לא מתקדם הוא יתדרדר אחורה. אין דבר כזה לעמוד במקום.
כל חומר בעולם שואף לחזור ליסוד שלו, ואם אנחנו לא מטפלים בכל מה שקורה מסביבנו באופן יזום, הוא ישאף לחזור ליסוד שלו – שלרוב זה עפר.
יותר מזה – יש בעולם מלחמה תמידית בין הכוח השלילי לבין הכוח החיובי.
לשמחתנו זה לא באמת "כוחות", כי הכוח החיובי הרבה יותר חזק מהשלילי, אבל זאת בתנאי אחד:
שהוא נשאר אקטיבי. שהוא בפעולה תמידית.
מספיק נר קטן כדי להאיר חדר גדול וחשוך.
כשהכוח החיובי יוצא מכלל פעילות, באופן אוטומטי הכוח השלילי מתחזק.
כדי להתדרדר בחיים אנחנו לא צריכים להשקיע שום מאמץ מיוחד – אנחנו פשוט צריכים לא לעשות כלום.
אם לא ננקש עשבים בגינה שלנו, הם יצמחו בכל מקום. הם יצאו מכל מקום אפשרי. אם נעמוד מספיק זמן אז הם יצמחו גם מסביב לנעליים שלנו ואפילו מהמדרכה, ואם לא נטפל בהם – הפסדנו את המלחמה.
ככה הם בדיוק החיים שלנו: אם לא נטפל בהם יצמחו עלינו עשבים. אם לא ננקה את הבית הוא יתמלא באבק, ואחרי כמה שנים טובות הוא אפילו יתכסה בחול, אז קל וחומר אנחנו בעצמנו.
לא שוכחים: המפתח לכול הוא התקדמות תמידית. לדאוג תמיד להיות בתנועה.
בע"ה אני צופה לכם הרבה הצלחה מכל הלב ❤️
אוהב מאוד,
אייל שטרית. להיות מספר 1. חיים בביצועים גבוהים.
