ביטחון מלא! משל יפו 18

אם נשאל אדם שפגשנו ברחוב באקראיות: "מה בחיים שלך שייך לך ועל מה יש לך שליטה?"

הרוב הגדול של התשובות שנשמע הן: "יש לי שליטה על החיים שלי ועל הפעולות שאני מבצע, יש לי בית, יש לי רכב, יש לי אישה, יש לי ילדים" וכו', לא ככה?

בתכל'ס אין לאדם שליטה על שום דבר ושום דבר גם לא שייך לו, מכיוון שברגע אחד יכול לאבד הכל והוא לא יכול לעשות עם זה כלום.

אם אדם יאמר: "אבל יש לי בית…הבית שלי!". נענה לו: "ישנו סיכוי קלוש אפילו של אחוז אחד, שהרשויות כגון מס הכנסה וכדומה – יכולים לעקל לך את הבית או לסבך אותך בפרשיה שאתה לא שייך אליה, ובעקבות כך תפסיד את הבית שלך מבלי שתוכל למנוע את זה?" – יכולים.

יבוא אדם ויאמר: "יש לי ילדים…ילדיי הם שלי!" נענה לו: "היום הם איתך, ומחר חס ושלום הם אינם…שלך או לא?".

על הילדים קיבלנו רק את הזכות לגדל ולחנך אותם.

הקב"ה הוא ששולט על כל הבריאה כולה, כל מה שיש לנו בעולם קיבלנו בהשאלה, והוא יחליט מתי מסתיימת תקופת ההשאלה.

בנוסף, הקב"ה מחליט כמה פרנסה תהיה לאדם – ולפי המקורות זה נקבע מראש השנה ועד ראש השנה, ולכן הוא זה שזן ומפרנס לכל, אבל אנחנו חושבים שאנו אלה שפועלים את הפעולות, ובעקבות הפעולות שאנו פועלים – אנו חושבים שאנו הגורם להבאת הפרנסה.

כמה פעמים ניסינו להביא פרנסה בדרך מסוימת שלא הצליחה? אז כמו שאמרנו, האדם חושב שהוא זה שמביא לעצמו את הפרנסה על ידי ההשתדלות שהוא עושה, אבל תכל'ס – אם נצרף את העניין שהקב"ה הוא זה שהביא אותנו לכאן והוא זה שמפרנס וזן אותנו, נמצא שההשתדלות שהאדם משתדל מעבר למה שהוא צריך להשתדל – היא שקר גדול מאת תעשיות היצר הרע, וזו היא בדיוק אחת התחבולות שלו לעוור אותנו ולגרום לנו לרוץ אחר הפרנסה שלנו שממילא כבר מזומנת לנו גם בלי כל ההשתדלות המיותרת.

נבאר ע"י משל:

היה אדם אחד שהיה עני מרוד, וכל שעות היום היה מחזר אחר הפתחים ע"מ לאסוף קצת כסף או אוכל כדי לעבור את אותו היום בשלום.

לאחר יומיים רצופים שהמזל לא האיר לו פנים ובהם לא הצליח לאסוף ולו פרוטה אחת, גרר עצמו בכוחותיו האחרונים, והגיע העני לרחוב יפו.

ממש על סף עילפון, פגש באדם וביקש ממנו: "אנא ממך יהודי יקר, עזור לי! אני עומד להתעלף…לא אכלתי כלום כבר יומיים רצופים…".

הסתכל עליו האדם ברחמים ואמר לו: "אני ממש מצטער צער גדול, אך אין לי לעזור לך", המשיך ואמר: "אבל מה שכן אוכל לעשות למענך, זה לספר לך שבהמשך הרחוב בכתובת 'יפו 18', ישנו בית תמחוי המחלק מלבוש ואוכל בחינם לכל מי שפושט ידו!".

שמח העני למשמע אוזניו וגרר עצמו לכיוון בית התמחוי.

מרוב חולשה וטשטוש כתוצאה מחוסר אוכל, דפק בטעות על הדלת בכתובת 'יפו 16'. פתח לו אדם רשע ואמר: "שלום רב, מה רצונך?" ענה לו העני: "אני רעב, לא אכלתי כבר יומיים רצופים ויהודי יקר אמר לי שפה זה בית תמחוי שמחלק אוכל ומלבוש בחינם…בבקשה – תעזור לי עם קצת אוכל, לא אכלתי כלום כבר יומיים ואני על סף עילפון…".

הביט בו הרשע ואמר: "אתה צודק! זהו בית התמחוי שאותו אתה מחפש, אך היהודי שאמר לך שזה בחינם לא כל כך דייק, מכיוון שאתה צריך לעשות השתדלות קטנה בשביל לקבל את האוכל".

אמר העני: "אין בעיה! אעשה כל מה שתבקש ממני רק תבטיח לי שבסוף תיתן לי לאכול". אמר לו הרשע: "מבטיח!". הכניס אותו הרשע לביתו, נתן לו קצת מים ומעט אוכל יבש כדי שלא יתעלף, והתחיל להעביד את המסכן בפרך: ניקיונות, שטיפת הבית, כביסות, צביעת קירות, כיסוח דשא, ניכוש עשבים בגינה, שטיפת הרכב ועוד עבודות בלי מנוחה.

לקראת שעות הערב, סיים המסכן את כל המטלות שביקש הרשע, והגיע לבקש את האוכל המובטח. אמר לו הרשע: "הבטחה זו הבטחה! צא מפתח הבית והבט שמאלה, גש לשם ותדפוק על דלת מספר 18 – שם תקבל את מה שהבטחתי לך".

במה אנחנו שונים מהעני המסכן? הקב"ה אומר לנו: "אני הבאתי אתכם לכאן ואני מחזיק אתכם כאן בזכות כך שאני מחייה אתכם. אם לא הייתי מעוניין שתהיו כאן הייתי דואג לקחת אתכם כבר מזמן, ולכן ע"מ שתוכלו להישאר כאן – אני כביכול מחויב לספק לכם מזונותיכם כדי שתישארו בחיים".

בא היצר הרע ואומר: "חכה, אתה צריך לעשות השתדלות קטנה בשביל לקבל את פרנסתך" – שולח אותנו לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה ואחר כך שולח אותנו לדפוק על הדלת של יפו 18…

נכון שעל האדם לעשות השתדלות להתפרנס, אבל השאלה היא כמה השתדלות? אל תשכחו שהמזונות קצובים, ולכן תשקיעו את הזמן שלכם בדברים החשובים לכם, בדברים שיועילו וישמחו אתכם, את בני משפחותיכם ואת מי שסביבכם כי הכסף לא מביא אושר – הוא מעצים את מי שאנחנו עכשיו.

אם אנחנו נדיבים ויהיה לנו יותר כסף – כנראה שנהיה יותר נדיבים. אם אנחנו קמצנים ויהיה לנו יותר כסף – כנראה שנהיה יותר קמצנים. אם אנחנו מצוברחים ויהיה לנו יותר כסף – הבנתם…

ביחד עם זאת, האדם עובד קשה כדי להשיג נוחות, והנוחות היא שתגרום לא לבסוף להפסיד את החיים. בשורה התחתונה – הכסף מביא מעט נוחות שגם אליה אנחנו מתרגלים במהירות.

זכרו: אושר הוא לא דבר שמגיע במקרה, אושר מגיע רק מבחירה שמתבצעת כל רגע ורגע.

אושר זה לא משהו שאמור להגיע בעתיד, זה משהו שאנחנו צריכים לחיות עכשיו, והפרנסה – רק ביפו 18.

צאו לכבוש את החלומות שלכם!
מאחל לכם בע"ה הרבה הצלחה מכל הלב ❤️

אייל שטרית. להיות מספר 1. חיים בביצועים גבוהים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *