ישנן שתי סיבות שבגינן אדם יהיה מוכן להיות מנוהל ע"י אדם אחר:
1. הנאה רוחנית: ניהול והפעלה עם פוטנציאל לטווח הארוך – הרגשה טובה \ הרגשת סיפוק.
2. הנאה גשמית: ניהול והפעלה מידיים – בונוס במשכורת \ מתנה מסוימת.
כדי שאדם יהיה מוכן לעשות משהו שמישהו אחר ביקש (בהנחה שהוא לא בן משפחה "שעושה טובה") – חייב לצאת לו מהפעולה שהוא עשה איזה שהוא תגמול מסוים ע"מ להשקיט לעצמו את הנפש שזועקת ואומרת לו ש"הוא פראייר" או במקרה הטוב – ש"הוא אדם עסוק ועדיף שישקיע בעצמו את הזמן שלו".
רוחנית: טווח רחוק
גשמית: טווח קצר
בע"ה אני מעוניין לשתף כמה עצות בסיסיות וחשובות מאוד בחינוך ילדים (וגם מבוגרים) ועל הדרך נקבל גם טיפ להנעת בני אדם.
עצות שמי שיישם אותן כבר מהיום, יהיה לו יותר קל לחנך את הילדים שלו – אבל יותר מזה – כשהילדים שלו יגדלו הם ייקחו איתם את מה שלימדו אותם ולא ישברו מוסכמות וישכחו את מה מה שהם למדו, כי בפועל ברוב המקרים, מה שאנחנו רואים שקורה כמעט אצל כולם, זה שההורים משקיעים הרבה מאוד בחינוך, ובסופו של דבר כשהילד גדל – הוא כביכול פורק מעליו את כל העול וברוב המקרים הוא לא פועל איך שההורים שלו חינכו אותו.
העצות האלו נכונות לכולנו בכל שטחי החיים – מנהלים, אנשי עסקים, אנשים פרטיים – בקיצור לכולנו.
כולנו כמעט ובטוחים שאנחנו יודעים מה המשמעות של המילה 'חינוך', אבל אוטוטו נגלה שרובנו טעינו כמעט לאורך כל הדרך, כי רוב מה שכולנו עושים לא נקרא לחנך אלא להפעיל.
שימו לב: ההגדרה של המילה "חינוך" היא השפעה עכשווית על הילד כדי שהוא יישם את מה שהוא למד גם בעתיד.
אז איך זה קשור אלינו?
המעשים שאנחנו עושים משפיעים ישירות על הנפש שלנו והמעשים האלו גורמים לנו או להרגשה טובה או להרגשה לא טובה, ובעקבות התוצאות שאנחנו כביכול חוזים מראש – באות ההרגשות שאנחנו מרגישים.
זאת אומרת שאנחנו מתכננים את הפעולות שלנו לפי התוצאה שאנחנו חושבים שאנחנו נשיג, ולפי זה שאנחנו חושבים שהתוצאה תביא לנו הרגשה טובה.
במילים אחרות וביותר פשטות:
למה אנחנו הולכים לעבוד? כדי להתפרנס.
למה תכלס אנחנו רוצים להתפרנס? כדי שנוכל להרשות לעצמנו לקנות דברים שאנחנו רוצים.
למה אנחנו צריכים לקנות לעצמנו דברים?
חלק יגידו בגלל שאנחנו צריכים או חייבים דברים בסיסיים בשביל לחיות, ולהם אני עונה שהם לא חייבים לקנות מעבר למה שחייבים, ובפועל כדי לחיות – בן אדם צריך רק פת לחם ומים עם קצת בד לכסות את עצמו.
אז למה אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו צריכים? כדי להרגיש טוב.
אקצר: בשורה התחתונה, כל פעולה שאנחנו עושים בעולם היא כדי לתת לעצמנו הרגשה טובה – בין אם זה עבודה, בין אם זה בילויים, בין אם זה בגדים – ואפילו אוכל.
כל הפעולות נעשות כדי שנוכל להרגיש טוב עם עצמנו.
זאת אומרת שאנחנו משתמשים בזכות הבחירה שלנו, ובעזרת זכות הבחירה שלנו, אנחנו מחפשים מה יעשה לנו טוב בחיים – וזה מה שאנחנו עושים.
מה זה הרגשה טובה? הרגשה טובה זה משהו רוחני. זה לא משהו שאנחנו יכולים לתפוס בידיים.
זהו הבסיס של האדם, זהו עיקרו וזוהי התכלית שלו כמו שאומר הרמח"ל:
"האדם לא נברא אלא להתענג על ה'"
במילים אחרות – נבראנו כדי להרגיש טוב, כדי שתהיה לנו הרגשה טובה ולא יותר מזה. זוהי התכלית של כולנו.
איך זה קשור לחינוך ילדים?
אסור לנו בתכלית האיסור לכפות על הילד משהו שהוא באמת לא רוצה (מתוך רצון עצמי), אלא אנחנו חייבים בכל דרך לגרום לילד לרצות את מה שאנחנו חושבים שטוב בשבילו, ולא להכריח אותו בכוח לעשות את מה שאנחנו חושבים שטוב, כי ברגע שאנחנו כופים על הילד – אנחנו מבטלים לילד את הבחירה החופשית שזוהי המהות של האדם, וברגע שאנחנו מבטלים לאדם את הבחירה החופשית – אין ספק שהוא יתקומם, ימרוד, וברור שהוא לא יעשה את מה שאנחנו מבקשים – וגם אם הוא עשה את מה שביקשנו – אין ספק שהוא עשה את זה מתוך פחד ולא מתוך רצון.
התוצאה היא שבסוף כשלילד יהיו מספיק כוחות לעמוד ברשות עצמו – אין ספק שהוא לא יעשה את מה שחינכו אותו לעשות אלא יבחר במה שהוא מעדיף.
כל החיים שלנו בנויים על מכירות.
שום לקוח בעולם לא יקנה מוצר כי בעל העסק הכריח אותו לקנות.
הלקוח צריך לרצות את המוצר בעצמו.
עלינו להסתכל גם על חינוך ילדים כעל מכירה לכל דבר, ועלינו "למכור" לילד את את מה שאנחנו רוצים שהוא יעשה ולגרום לו לרצות בכך בעצמו מתוך בחירה חופשית.
אל תוותרו לעצכמם. צאו לכבוש את החלומות שלכם!
מאחל לכם בע"ה הרבה הצלחה מכל הלב ❤️
אייל שטרית. להיות מספר 1. חיים בביצועים גבוהים.